"התקינות הפוליטית" שהובילו האליטות באקדמיה, בתקשורת ובפוליטיקה, כשלה והגיעה לקיצה. "התקינות הפוליטית" אותה הוביל הנשיא הפורש אובמה, במהלך שמונה שנות כהונתו, התנפצה סופית גם בארה"ב וגם באירופה, על-רקע ניצחונו של טראמפ וכישלונה של קלינטון.
האליטות שהובילו לגלובליזציה, לרב תרבותיות ולחברה פתוחה, בשם "התקינות הפוליטית", גרמו למשבר שחולל תהליכי עומק בעולם המערבי של חזרה ללאומיות הפטריוטית. בכל המערכות השלטוניות, החברתיות והפוליטיות בארה"ב ובאירופה התעצם והתפרץ תהליך חברתי ופסיכולוגי של חזרה לפטריוטיזם לאומי על חשבון הליברליזם הקוסמופוליטי. מושגי הפלורליזם, הגלובליזם, הליברליזם והאוניברסליזם, שאפיינו את "התקינות הפוליטית" שדגלה "בחברה פתוחה", אותה הובילו אלה שקראו לעצמם "כוחות הקידמה", איבדו את מעמדם והשפעתם.
"התקינות הפוליטית" יורדת! הלאומיות הפטריוטית חוזרת!
בוויכוח בין הליברלים הקוסמופוליטיים, שרוצים לתקן את העולם, לבין הפטריוטים הלאומיים המקומיים, שרוצים קודם כל לתקן לעצמם את עולמם, ניצחו כבר האחרונים.
רשימת דוגמאות של חזרה ללאומיות
סימנים ברורים של תהליכים אלה באים לביטוי גם בימים אלה וגם בעבר הלא כל כך רחוק: משאלי העם בכורדיסטן ובקטלוניה לא ניצבים בודדים במצעד השיבה ללאומיות. רבים מתושבי
האיחוד האירופי מעדיפים את הזהות הלאומית על פני שלטון הביורוקרטיה של בריסל. הינתקותה של בריטניה מהאיחוד האירופי זו הדוגמה הבולטת של תהליכי עומק אלה. מדינות מזרח אירופה כמו פולין והונגריה, בהלכי רוח בדומה לבריטניה.
הדוגמה הבולטת ביותר של כישלונה של "התקינות הפוליטית" וחזרתה של הלאומיות האמריקנית - "אמריקה תחילה" - הייתה כישלונה של קלינטון וניצחונו של טראמפ. דוגמאות נוספות מהעבר הלא כל כך רחוק של תהליכי העומק של החזרה ללאומיות הפטריוטית הם:
התפרקותה של ברית המועצות למדינות לאום כמו אוקראינה, ארמניה, בלרוס, גאורגיה, קירגיסטן, טגיקיסטן. התפרקותה של יוגוסלביה למדינות לאום כמו סרביה, קרואטיה, מונטה נגרו, סלובניה, בוסניה. התפרקותה של צ'כוסלובקיה לשתי מדינות - צ'כיה וסלובקיה.
לדוגמאות אלה של התפרקות מסגרות פוליטית גדולות ומלאכותיות, למדינות לאום הומוגניות, חובה להזכיר את המאבקים הנמשכים בין המיעוטים של הואלונים והפלמים בבלגיה המאוחדת, בין הסקוטים לאנגלים בממלכה המאוחדת, בין הבאסקים והקטלונים בספרד, בין דוברי הצרפתית לדוברי האנגלית בקנדה המאוחדת ובין "הליגה הצפונית" לבין איטליה.
מדוע הרגשת הלאומיות חוזרת?
כפי שהדברים נראים כיום, בארה"ב וגם באירופה, הרגשת הלאומיות חוזרת בגדול למרכז הבמה, במקום הפלורליזם, הרב תרבותיות, הליברליות ו"התקינות הפוליטית". הצורך האנושי הבסיסי של השתייכות לזהות אתנית, תרבותית והיסטורית הוא המנוע של חזרה ללאומיות הפטריוטית.
תחושת אובדן הזהות וניתוק מערכים לאומיים מול העולם הפלורליסטי על-פי המודל של אובמה, גרמו להתפרצות של זרמי העומק ששטפו את ארה"ב לטובת חזרה ללאומיות. שמונה שנות ממשלו של אובמה, שבהן שלטה הרוח הליברלית של "תקינות פוליטית" שקודמה על ידו באופן אגרסיבי בתקשורת ובאקדמיה, לטובת זהות גלובלית, גרמו למהפך חברתי ופוליטי באמצעות בחירתו של טראמפ.
הגל ההיסטורי העובר על החברה האמריקנית, שכולל משברים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, שנובעים גם מדעיכתה של ההגמוניה העולמית האמריקנית, כולל שרשרת כישלונות צבאיים ומדיניים של ארה"ב בשנות כהונתו של אובמה.
אובמה היה אדריכל הכניעה של העולם החופשי והתרבותי בפני האיסלאם הקיצוני. אובמה הנהיג מושג פוליטי חדש "הנהגה מאחור". הוא הפגין עייפות מתפקידו כמנהיג העולם החופשי ובכך סלל את הדרך להצלחת המעורבות התוקפנית של רוסיה באוקראינה ובסוריה.
הלאומיות חוזרת למרכז הבמה במדינות אירופה
תהליכים דומים לאלה שהתחוללו לאחרונה, במערכת הבחירות בארה"ב ובחירתו של טראמפ, מתעצמים וגוברים בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בפולין, בהונגריה, ביוון ובפינלנד. תהליכים אלה, על-רקע גלי "ההגירה" של הפליטים מהמדינות המוסלמיות שהציפו את אירופה, גרמו למשבר באיחוד האירופי.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
