דרושים מאבטחים עם שיניים

סמכויות של שוטרים - זה מה שמבקש השר לביטחון-פנים, גלעד ארדן, להעניק למאבטחים במקומות ציבוריים. על-פי יוזמתו הם יוכלו לעכב חשודים, לתבוע מהם להזדהות בפניהם, ואף למנוע בכוח את כניסתם למתחם הציבורי.

ואכן, נוכח המצב הביטחוני הנזיל, אומנם הגיעה העת לעשות זאת, ומייד. אלא שמכאן ועד לביצוע המשימה עדיין רחוקה מאוד הדרך. לרוע המזל מסתבר בעליל שמספר גדול של מאבטחים, העומדים כיום על משמרתם, בעיקר בקניונים, כלל אינם ערוכים לביצועה של המשימה הנדרשת מהם.

הניסיון בשטח חוזר ומלמד שלא מעט מאבטחים אינם מיומנים להשתמש בנשק, או שכלל אינם מצויידים בו בעת מילוי תפקידם. במצב שכזה הם משמשים, לכל היותר, כניצבים- סטטיסטיים, חסרי כל יכולת לפעול. ביקורות-פתע, שנערכו באחרונה במספר גדול של קניונים בארץ, מעידות על כך כאלף עדים.

הכשרה חפוזה

כך או אחרת, עולה בבירור שלצורך מילוי תפקידם כראוי, עוברים המאבטחים של היום הכשרה חפוזה, בת ימים ספורים בלבד, כשיש ביניהם גם כאלה שאינם דוברים כלל עברית, ויש אחרים שהם בכלל עובדים זרים, או שהם בני גיל הזהב וחסרי-תושיה, ואפילו נכים שהם חסרי-אונים.. למותר לציין בתוך כך ששכרם המשולם זעום להחריד, ובענף האבטחה מתייחסים אליהם כבר מזמן כאל "שק של תפוחי אדמה" בלבד.

נוהל הביקורת שלהם רחוק מאוד מלהיות מקצועי. בפתח הקניון, שעליו הם מופקדים כשומרים, הם עוצרים, במקרה הטוב, את בעל הרכב המגיע אליו ומסתפקים בפתיחת תא המטען של מכוניתו. במקרה הרע הם מסתפקים באמירת שלום סתמית, שאינה מסגירה את מה שעומד מאחורי בעליה.

חצי עבודה

במצב שכזה יכול, בעצם, כל מי שנכנס לקניון, להבריח אליו מטען חשוד ללא כל חשש שאכן ייתפס בידי המאבטח. זה האחרון לא תמיד טורח לוודא אם הנכנס נושא עליו נשק, אינו בודק כראוי את תיקו, ופוסח על בדיקה כללית של המכונית שבה הוא נוהג.

בקיצור: המאבטח עושה רק חצי עבודה. מה שנדרש ממנו הוא לבדוק לפני ולפנים את כל מי שנכנס רגלית לחניון והן את מי שנכנס אליו במכונית, לדובב את האיש, למשש את תיקו אם אין בו משהו חריג וכבד-משקל, ולבחון בשבע עניים את גופו בעזרת מגנומטר העומד לצורך כך לרשותו.

מה שנותר עכשיו לעשות הוא לדאוג, כמובן, למאבטחים עם שיניים, שיעברו הכשרה מתאימה במשטרה, שבמסגרתה ילמדו להתעמת כראוי עם חשודים המבקשים להיכנס למתחם ציבורי. המלאכה הנדרשת קשה ומייגעת, אך אסור אף לרגע לפסוח עליה.