לא רק את - אלימות כלכלית כלפי נשים

השבוע יציינו ברחבי העולם את המאבק באלימות כלפיי נשים, לאחרונה השיח הציבורי בנושא תופעת האלימות כלפיי נשים תופס תאוצה, רצח נשים בידי בני זוגן, אלימות פיזית שננקטת נגד נשים, אלימות מילולית, אלימות נפשית ובעיקר אלימות מינית שבעקבות קמפיין #MeToo הבינ"ל מקבלת במה מרכזית. אך רובנו, כמעט מתעלמים מתופעה חשובה וקשה, האלימות הכלכלית שלרוב מפעיל הבעל-כנגד האישה ובאופן עקיף גם נגד הילדים הקטנים.

התופעה שכיחה בישראל ובעולם כולו, אין ספק כי אצלנו קיים פיגור רב בטיפול בתופעה. האלימות מופיעה בדמות בן הזוג שמונע מבת זוגו גישה למקורות הכלכליים המשותפים של המשפחה, תוך שליטה בה באמצעות כסף ומכאן בצעדיה ואורח חייה. מקרים חמורים של אלימות, מתבטאים בביטול מפתיע של כרטיס האשראי או פנקס השיקים. נשים נותרו חסרות אונים ללא אפשרות לתדלק את הרכב ובלית ברירה עצרו את הרכב כשהן ממשיכות בהליכה בדרך לאסוף את הילדים מהגן, לפתע אין כסף מזומן לרכישת מצרכים בסיסיים, משום שהבעל "סגר את השיבר". במקרים אחרים, נשים מספרות על חקירות קשות על כל הוצאה כספית, קטנה כגדולה, תוך הטחת האשמות שהן בזבזניות ונוהגות בחוסר אחריות בכספי המשפחה, המטרה ברורה להותיר את האישה נתונה לחסדיו ותלותיות לפי גחמותיו של הבעל.

למרות שבשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת הצעות חוק למניעת אלימות כלכלית, נכון להיום, במדינת ישראל בשנת 2017, אין חוק שמונע את תופעת האלימות הכלכלית במשפחה, אבסורד. במציאות המשפטית, התמונה מעט שונה, בית המשפט מתייחס לסוגי אלימות אחרים לגביהם קיימים חוקים ספציפיים המטפלים במקרים שונים של אלימות: למשל, חוק העונשין, חוק למניעת אלימות במשפחה שמטפל באלימות פיזית ונפשית המופעלת על-ידי בן משפחה אלים, או החוק למניעת הטרדה מאיימת שנועד לטפל בהטרדות ובאיומים ישירים ומרומזים(כמו איומים להפיץ תכתובות אינטימיות שהוחלפו בין בני זוג) שיש בהם כדי, לשבש את שגרת החיים.

בהעדר חוק, הבעל יוצא נשכר, משום שאין דרך להילחם במעשיו והליכים משפטיים מסתיימים מבלי שניתנה התייחסות לכך. עם זאת, חשוב לציין שקיימים שופטים אמיצים בבתי המשפט לענייני משפחה שמצליחים למרות הכל להתמודד עם התופעה בדרכים יצירתיות. הם עושים זאת באמצעות חיוב במזונות מוגדלים - קנס כספי המוטל על בן הזוג האלים, המאפשר לאישה ולמשפחה להתקיים בכבוד, ואף היו שופטים שהלכו מספר צעדים רחוקים יותר והגדילו את המזונות, כדי לסייע לנשים לשכור עו"ד לייצוג משפטי הולם מול הבעל האלים. פסקי דין כאלו מבטאים את תפקידו של בית המשפט כגורם "מחנך" ולא רק גורם שיפוטי. יש בהם אמירה חד-משמעית ולפיה התופעה אסורה, מזיקה ומשפילה ובתי המשפט לא ישלימו עמה וילחמו בה באופן מוצהר גם אם אין חוק למניעתה.

האלימות הכלכלית היא תופעה שפוגעת בנשים בכל מעמד סוציואקונומי. כל אישה השואפת לעצמאות ולאוטונומיה כלכלית ללא תלות לא בבן זוג או באדם אחר, צריכה אחריות ומעורבות אקטיבית בניהול כספי המשפחה או לפחות להישאר מעודכנת באופן שוטף בעניינים הפיננסיים של המשפחה. שליטה עצמאית על חלק מהמקורות הכלכליים ונכסים משותפים הן הכרח מציאותי. וכן עריכת הסכם ממון שמסדיר את הרכוש.
אסור לנו להמתין לחוק שישלים את המלאכה ויביא לשינוי המיוחל שיגן על זכותנו, השינוי צריך להגיע מאתנו הנשים. יש לחנך את דור העתיד, שנשים לא יוותרו על האוטונומיה הכלכלית שלהן גם לא ביחסים הזוגיים.