אפרים קישון - מה קרה למחויבות?

אפרים קישון ז"ל, גדול יוצרי הקולנוע הישראלי, סופר, איש תרבות ויצירה, הלך לעולמו לפני למעלה מחצי שנה בביתו בעיירה אפנצל, שוויצריה.

לאחר מותו נשמעו קולות רבים במדינה, גם מצידה למשל של שרת ה"תרבות הדגולה", לימור לבנת, ראשי משרד החינוך ואחרים, כי יש להנציח את מורשתו הלאומית של אפרים קישון, שלא זכה באמת לקבל את הכבוד המגיע לו. בין השאר עולה השאלה מדוע קיבל רק בשנים האחרונות לחייו את "פרס ישראל"?

קישון, שרק אומרים את שמו כבר אפשר לחשוב על כל דבר מרתק - מעיתונות ועד קולנוע ותרבות ומחזות והצגות, הוא "הדויטשה קולטור" בהתגלמותו.

לאחר שהלך לעולמו כולם יצאו בהכרזות "בומבסטיות" על כך שצריך להנציח את קישון ועד כמה הוא היה גדול וכו' וכו' אבל כשמגיעים לידי ביצוע, לא קורה שום דבר ממשי.

הגיעה העת שיפסיקו לשכוח אנשים גדולים ויתחילו לתת באמת את הכבוד הראוי להם. לא להגיד "אנחנו רוצים להנציח", אלא להנציח באמת. צריך שיהי השם קישון על כיכרות, רחובות, מוסדות תרבות, וגם שילמדו אותו במסגרת תוכנית הלימודים לבגרות בספרות, את יצירותיו הנפלאות, את עבודתו העיתונאית, וגם בכנסת.

קישון, שלא זכה בחייו לכבוד של ממש בישראל, אולי במותו יזכה. חומר למחשבה.