בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ואני מה אני רואה מול פני המנורה כשאני מדליק אותה? אני רואה כל מי שהדליק אותה לפניי ואיננו, מוסיף והולך, מקרוב קרוב עד רחוק, מהר האפר עד הררי המור
|
שלהבות שלהבות [צילום: דוד כהן]
|
|
|
|
|
נרות שאנו מדליקים, מדי יום, עד ליום השמיני, העלו רבותינו הקדמונים כדי להודות על ולהלל את חידוש הארת המנורה אחרי שאויבינו כיבו אותה. אותה הודיה חוצה דורות. היא מלווה את עמנו בכל מסעותיו, גם באפלים שבהם, והנר הדולק בחלונות, פתוח לרשות הרבים כדי לפרסם את הנס בקרב הרבים העלולים לשכוח, או כדי להביע מעין spiritual resistance בעיני עוינים המהלכים בחושך וחורשים עלינו רעה. כך היא המנורה האחת כשהכיכרות והרחובות והשווקים רואים אותה מבחוץ. כך היא מעוררת השתאות נוכח עם היודע לקיים הודיה והלל של תמול - בכל יום. בכל עיר. בכל יבשת. איש אינו יודע על עוד עם כזה. אבל כשמדליקים את המנורה בבתים פנימה, ועומדים מולה, וכל יום מאיר בעוד נר, כל אחד בנו רואה בנר את האור של השתאותו שלו. זה על הניסים. זה על הגבורות. זה על התשועות. זה על מלחמת האור האוניברסאלי בחושך המאיים לפלוש על העולם ולהכניע אותו, זה על יתרון הנשמה הרועדת כנר ברוח ואינה מתייראת ואינה כבה, זה על הצוותה היהודית שאף על-פי שהיא שלהבות שלהבות - אורה הוא אחד, ועוד. ואני מה אני רואה מול פני המנורה כשאני מדליק אותה? אני רואה כל מי שהדליק אותה לפניי ואיננו, מוסיף והולך, מקרוב קרוב עד רחוק, מהר האפר עד הררי המור, מדי יום ביומו יותר ויותר, אנשים ונשים ועוללים שעיניהם בורקות בפליאה ומאירות באור הנר שהם מחזיקים, חיל גדול מאוד, וביום השמיני אני רואה גם שכל אחד ואחד מישראל באשר הוא שם עכשיו, בא ונרו שלו, על-פי האש שהעלה אותה, בידו, והוא והיא וכולם באים ומצטרפים לאגודה מודה ומהללת אחת של כאן ושל היום ושל תמול ושלשום ושל אין מספר ימים שהיו, ניצבים יחדיו, ופניהם מאירות באורה של המנורה, ובין היא של פח, ובין היא חרס, ובין אינה אלא שבר לוח מעץ גדוע - היא זהב כולה. ערב שבת מקץ, נר רביעי של חנכה.
|
תאריך:
|
17/12/2017
|
|
|
עודכן:
|
17/12/2017
|
|
יצחק מאיר
|
|
חג החנוכה זכור לנו מימי ילדותנו כחג מרכזי במערכת הלימוד. כילדים קיבלנו את המֶסר, שאנו כאן בארץ ממשיכיהם של החשמונאים. "להיות יהודה המכבי", היה חלומו של כל ילד בבית הספר העברי בארץ המתחדשת. במועדון "תקוותנו", שבו היינו חברים אחרי שעות הלימודים, ארגְנו אותנו המדריכים לצאת בשעות הערב בירושלים בתהלוכת לפידים. זו הייתה חוויה מרגשת לשׂאת לפיד בוער ולצעוד בתהלוכה של נושׂאי האור המגרשים את החושך...
|
|
|
השוטרים שהוצבו בשערי העיר מנסים בכל כוחם מזה זמן רב להוריד לו את הכתר בצורה כירורגית עדינה ומודלפת והדבר עד כה לא צלח בידם. ותצא קריאה לכל קצוות הארץ למצוא עוזרות נאמנות, יעילות, חרוצות שלא חורצות לשון לגבירת המעון. כי כל הקיימות ברחו ותצא שעוותם עד שערי בית המשפט לחפש אבק של צדק.
|
|
|
"מאי חנוכה? שכשנכנסו יוונים להיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". (שבת כא ע"ב)
|
|
|
החל מאלכסנדר מוקדון, דרשו המלכים ההלניסטים מנתיניהם כבוד אלים. תושבי הפוליס הקימו לכבודם מזבחות והעמידו כוהנים לטפח את הפולחן החדש. את ההשפעה על מנהגי ישראל אנו מוצאים למשל בטקס העלאת הביכורים לבית המקדש, צורת תהלוכה יוונית שאין להם זכר בתורה: "והשור הולך לפניהם וקרנותיו מצופות זהב, ועטרה של זית בראשו", הכל לפי מנהגי יוון.
|
|
|
מדי חג החנוכה אני חוזר ומספר את החוויה שעברתי בחג זה לפני מלחמת יום הכיפורים. הייתי חניך בבית הספר לפיקוד ומטה (פו"מ). השחצנות אחזה בנו, אך היו אלו ימים בהם הושמעה ביקורת קשה על צה"ל, והשאלה הנצחית "מה יהיה"? עלתה בפי רבים. והנה אנחנו מתבשרים שאחרי ארוחת חג חגיגית יבוא להרצות בפנינו הרב גורן, מי שהיה הרב הצבאי המיתולוגי של צה"ל, ואותו זמן הרב הראשי של תל אביב. אחד מענקי הדור בעיני רבים. התכנסנו באולם, ובחוץ גשם שוטף. תא"ל קלמן מגן, מפקד פו"מ, מציג את הרב. מוכר לכולם עם זקנו ההדור. "האם אתם יודעים, מדוע חג החנוכה הוא הארוך בחגי ישראל, שמונה ימים, אפילו ארוך מחג יציאת מצרים"? דממה באולם, רק טיפות הגשם המתדפקות על הגג נשמעות.
|
|
|
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|