|
|
[צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
בשבוע האחרון מסתובבים עשרות שרים וח"כים כמו זומבים באינספור אירועים של הדלקת החנוכיה מאי שם ועד הודעה חדשה. הם ממש אינם מבינים את מהות חג החנוכה.
חג החנוכה הוא החג בו הדליקו החשמונאים את המנורה בהר-הבית. מנורת המקדש בת שבעת קנים שקיניה פרחיה ותפוחיה מתוארים בפרוטרוט בתורה.
החשמונאים לא הדליקו חנוכיות. הם הדליקו מנורה בת שבעה קנים מאולתרת מברזל. הם חגגו את העצמאות היהודית במקום בו היא מתבטאת במלוא עוצמתה - במקום המקדש.
החנוכיות הן הדרך שבה הזכירו היהודים בגולה לעצמם את חנוכת המקדש. הן מסמלות את העבדות, את הגלותיות, את הריחוק ואת אובדן הזהות הלאומית במשך אלפיים שנה.
כיום אנחנו חיים במדינת ישראל כמדינה ריבונית. כמעט מעצמה בארץ ישראל. הר-הבית נמצא, כביכול, בידינו כבר 50 שנה, אבל את בתי הכנסת שלו מקימים במחילות הכותל ואת החנוכיה הגלותית מדליקים בטקסים משפילים למרגלות החומה של הר-הבית. אוי לבושה הזו.
מדינת ישראל תהיה עצמאית, ריבונית ועוצמתית רק כאשר ראש הממשלה והנשיא ידליקו את מנורת שבעת הקנים על הר-הבית.
אנחנו קוראים לראש הממשלה נתניהו ולנשיא ריבלין להשתחרר מהגלותיות ולעלות ולהדליק את המנורה האמיתית כדין וכדת בהר-הבית. רק כשתדלק מנורת המקדש בראש הר-הבית נוכיח לעם היהודי ולעולם כי התיישבנו כאן לעד. רק אז יכירו כל אומות העולם כי עם ישראל הוא הריבון בארץ ישראל ובירושלים. השולט בהר שולט בארץ.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
