|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
על-פי הסטטיסטיקה בכל עשרה ימים נפרד חייל צה"ל מחייו באופן יזום. ההתאבדות בצה"ל מחזיקה במקום הראשון בטבלת גורמי המוות, לפני נפילה בעת מילוי תפקיד ולפני מוות במסגרת אימונים. רק מתחילת השנה התרחשו כבר 30 התאבדויות.
קל מאוד להפנות אצבע מאשימה לעבר צה"ל בהתעלמות מהתופעה ובאוזלת יד מתוקף היותה מסגרת לאומית נוקשה, אך אנחנו כחברה מתעלמים מכך שההתאבדויות בצה"ל מהוות רק 10% מסך ההתאבדויות בשנה ויותר מכך שרובן אינן קשורות ביסודן לשירות במסגרת צבאית.
בשנים האחרונות רווחה הדעה כי צריך להשליך על צה"ל את האחריות החברתית. הדבר בא לידי ביטוי בכל תחום חברתי: סמים, קליטת עלייה, תאונות דרכים, התנהגות והתאבדויות. הציפיות והסטנדרטים שלנו כחברה מצה"ל הנן מאוד גבוהות ובמקביל מעצמנו שואפות ל-0. נכון, צה"ל יכול לשמש ככלי בידי החברה בנושאים חברתיים אך לא כפיתרון, הפיתרון בסופו של דבר נמצא בידנו וצה"ל הוא רק חלק ממנו. אולי זו דרכה של הממשלה למנות את השעיר לעזאזל כפי שהיא עושה זאת כבר במשך תקופה ארוכה על-ידי ועדות חקירה. אבל זו לא צריכה להיות דרכה של אזרחי המדינה.
בנושא התאבדויות בצה"ל נכתבו מאמרים רבים, העיתוי בהם חיילים בוחרים להתאבד, האם היו להם כוונות התאבדויות קודם לכן, האם הן נגרמו בעקבות המפקדים, האם לסביבה שמחוץ לצבא הייתה השפעה על ההחלטה, כיצד בחרו להתאבד אותם החיילים ועוד הרבה כאלה, בסוף כל מאמר כזה מובאות התבטאויות מהסוג "רבים מאלה שמכירים מקרוב את היחס של צה"ל לתופעת ההתאבדויות של חיילים, סבורים כי לא נעשה די כדי להפחית את מספר המתאבדים, ובכך להציל חיים. למעשה, הם סבורים שלא נעשה אפילו המינימום ההכרחי כדי לעצור את הקזת הדם המיותרת." (NRG, 18.06.05, עמיר רפפורט).
לא נעשה המינימום ההכרחי? מנגנון תנאי-שרות, רשת הפסיכולוגים, העלאת מודעות, הכנת סגל, עידוד החיילים לבטא מצוקות, סדנאות, השתלמויות, צמצמום זמינות כל הנשק, כל שרותי הפרט, השקעת משאבים בקרב אוכלוסיות במצוקה ולקחי חקירות מצ"ח שיושמו, הלא זה קצת יותר מהמינימום? יש האומרים שמרוב הפעולות הננקטות לשם צמצום פערים חברתיים מאבד צה"ל מעקרונותיו כצבא ונהפך לאיטו לסוג של "מדינה דמוקרטית לדוגמא".
האם החברה עושה את המינימום ההכרחי? מלבד לעמותות ער"ן, סה"ר ואשנ"ב שהן עמותות בעלות אופי פסיבי, לא קיימת שום יוזמה חברתית או מדינית לצמצום התופעה במדינה ובצה"ל, להיפך, החברה רק מקשה יותר על חייליה.
|
| תאריך:
|
23/10/2005
|
|
|
עודכן:
|
23/10/2005
|
|
טל ימפולסקי
|
|
יותר ויותר עובדות תמוהות מצטברות לפתחנו על מה שאיתרע בספטמבר-אוקטובר 1973 – כלומר, בארבעת השבועות, שקדמו למלחמת יום הכיפורים. הסברן הפשוט יכול ללמד על תיאום בין שלושה שחקנים בזירה הבינלאומית – מצרים, ארצות-הברית וישראל – שבמסגרתו הייתה ישראל אמורה לספוג מהלומה מצרית (נקרא לה, לצורך הדיון "מחטף מילאנו", על-שמו של המעוז הישראלי בירכתי העיר קנטרה). מהלומה כזו אמורה ליישר את גבו של הצבא המצרי, ולסלול את הדרך לשני מהלכים משולבים: מעבר מצרים למחנה המערב והסכם שלום במזרח התיכון. ישראל אמורה בשלב שני לבלום את המצרים, ולהודפם; ובשלב שלישי ארצות-הברית אמורה להציל את המצרים מידי ישראל.
|
|
|
|
|
אקדים ואומר: אינני מכיר את האלוף אלעזר שטרן, ראש אכ"א. יתר על כן, אשמח לבואו של כל חייל בצה"ל, טוראי כאלוף, אל רחבת הכותל המערבי, וחבל שישראלים רבים נמנעים מלבוא לשם מחמת חששם מפגיעת הערבים. ועוד אוסיף, כי אני סולד מכל הפרת החוק והסדר, במיוחד במקומות קדושים.
|
|
|
|
|
אך לפני מספר ימים קיבל בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, החלטה מאד שלילית ומקוממת, החלטה הנותנת את חותמת ה"דין" וה"צדק" לאפליה קיצונית של חלק מתושביה החרדים של בית"ר, (אלא שאינם קשורים למפד"ל, לש"ס וליהדות התורה) – תוך מניעת מזון ממלכתי מילדיהם של אותם חרדים, על-אף השעות המרובות בהם הם שוהים בבתי הספר, ועל אף שמעבר לכביש, במוסדות של המפד"ל ש"ס ויהדות התורה, היד הממלכתית פתוחה, וארוחה יומית (מפוקחת ומבוקרת ע"י המדינה) מוגשת על-פי חוק לכל תלמיד ותלמידה.
|
|
|
|
|
לקראת יום הכיפורים, כמעשה שכמעט אי-אפשר בלעדיו מדי שנה, יצא לאור ספרם "שיגיון ללא כיפורים" של שני פורשים ("בכירים") מהמוסד, דוד ארבל ואורי נאמן. בעת מלחמת יום הכיפורים לא היו הללו עדיין "בכירים" במוסד, אך עצם השתייכותם הארגונית לזרוע חשאית זו מקנה לספרם מעמד של "סודות מן החדר".
|
|
|
|
|
התוכנית העסקית, הינה בראש ובראשונה כרטיס הביקור של החברה או המיזם העסקי. הצגת פעילות החברה באופן חיובי, אמין ומעניין מהווה הכרח בכתיבת תוכנית עסקית טובה. הערך הראשון של תוכנית עסקית הינה בהצגת הפרויקט, תוך התמקדות באספקטים כלכליים ושיווקיים.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
