זועמתי בתשעה בו בכלימה וחפר

יום ראשון, 24 לדצמבר 2017, היה יום שעת הפרובוקציה של "ועד הכנסת לקידום מעמד האישה". עוד פונקציה של פרובוקאטורים "לשם שמים". חבורה של חברות וחברי הוועדה, בצירוף הרפורמים, שעטה לכיוון שכונת רמת בית שמש ב', בעיר בית שמש, כי להוכיח נוכחות אלימה ולהשפיל שוב את תושבי השכונה החרדים, כדי שהאחרונים לא יקיימו את אורח החיים שלהם, בו הם חיים בארץ הקודש יותר ממניין דורות. מה שהרגיז את יושבי מזנון הפרלמנט הישראלי ואת יושבי בתי הקפה העלובים של קיצוני החילונים, היו שלטי הצניעות שמוקמו בעיר בית שמש. אבל הפעם היה חידוש קטן, בפרובוקציה הזו. בראש הפרובוקציה עמדה ה"כוכבת העולה" (רק בעיני עצמה...) של עולם ההזויות במלחמת "מעמד הנשים בישראל": ח"כ עאידה תומא-סלימן, מ"הרשימה הערבית המשותפת", ממפלגת חד"ש שברשימה. כנראה שלגב' תומא-סלימן נגמרו כבר כל המאבקים האפשריים על מעמדו של האזרח הערבי בישראל, והנה היא כבר יכולה ומזומנת לעבור צד, והפעם להופיע בראש חנית "קונצנזואלית" לדיכוי מיעוט אחר ששמו ה"חרדים". השיטה הזו - שלבוא בכוחניות ולהוכיח לציבור של מיעוט כי הוא אינו השליט אלא אלה הם "חוקי המדינה הציונית האליטיסטית" שמכתיבים את התנאים לכל חי, נרשמה כשיטתם של שני זרמים בציונות: הכהניזם ושיטת מר"צ. לבוא, כבריון לאור יום, ולהראות למיעוט, בביתו של האחרון, כי גם שם זה אינו ביתו, זו הייתה השיטה של מאיר כהנא לגבי תושבי אום אל-פחם בפרט והציבור הערבי בישראל בכלל, ושאותה הוריש למפלגות הבת שלו כ"עוצמה לישראל" ו"יחד". אך השיטה הזו גם אומצה על-ידי בריוני מר"צ, שהחלו להגיע שוב ושוב לשכונת "מאה שערים" כדי להגן, כביכול, על "כבוד האישה החרדית" שמעולם לא ביקשה מהם עזרה ורק התנגדה לעזרה הזו. אבל למעשה גם כהנא וגם מר"צ לא המציאו את גלגל הבריונות הזה - שמטרתו להשפיל בכוח את החלש והמיטוט בביתו. כבר בשנות השלושים של המאה העשרים זה החל להתרחש במדינה מרכזית באירופה, שם פלוגות סער החלו לתקוף יהודים בבתי הכנסת שלהם וברחובותיהם, עד לתוך ביתם. מה צמח מכל הבריונות הזו אנו למדנו די והותר בהיסטוריה הקרובה שלנו. והנה גב' תומא סלימן - זו שהחלה את הקדנציה שלה בפרלמנט כמי שמיללת על היותה קרבן לאומי לשיטה הבריונית הזו הפכה בן יום ליו"ר של אלה שמפעילים את השיטה הזו על יהודים חרדים בשכונתם. וגב' תומא-סלימן לא מצאה על מי לשפוך את חמתה המעוותת אלא דווקא על אלה מבין החרדים שמתנגדים בקיצוניות הכי גדולה לגזענות נגד הערבים, ואף מניפים את דגל פלשתין! אחד מראשי הציבור הערבי אמר לי השבוע כי "מלחמתה המזויפת והעקומה של תומא -סלימן על מעמד האישה המדומה שלה הביא אותה למצב שבו היא כבר איננה יודעת מה טוב ומה רע, במיוחד לציבור הערבי - ששלח אותה לייצג אותו כמיעוט ולא כעוף דורס, שיביא את תרבות הבאושים שלה גם למגזר הערבי.

התבשרנו לא מזמן על פיטורי כ-1,300 דיילות היופי אותן היינו רגילים לראות, בסניפים של הרשת, לבושות בשחור, מטופחות ומאופרות באופן הדור ומרשים.

אני מקווה, שכל מי שקרא השבוע את פרשת השבוע פרשת "ויגש" אימץ את התביעה של הפרשה, לפיה חייב אדם ליטול אחריות על תחומי האחריות עליהם הוא מופקד לא רק במלל עקר של אמירה סתמית - "אני אחראי", אלא לעשות מעשה.

לפני כעשור הגיעו בני זוג לביהמ"ש וביקשו לאשר הסכם יחסי ממון. בית המשפט התרשם שבהסכם, בו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, יש משום קיפוח של האישה, הזהיר אותה שהיא מבצעת טעות, ודחה את הדיון על-מנת שהאישה תחשוב עליו פעם נוספת. בדיון הבא התייצבה האישה והכריזה, כי היא עומדת על בקשתה. ואכן, הסכם הממון אושר על-ידי בית המשפט.

חוק ההסדרים לשנים 2018-2017 ביקש להעניק להעניק לרשות המיסים את הכלים להתמודד עם תכנוני מס המהווים ניצול לרעה של שיטת המיסוי הדו-שלבי החלה על חברות. על-מנת למנוע מבעלי שליטה לדחות את חלוקת הרווחים שצברו החברות שבשליטתם ועל-ידי כך לגרום לדחיית מס לא רצויה, נתן המחוקק לרשות המיסים, במסגרת תיקון סעיף 77 לפקודה, את הסמכות לכפות על חברות לחלק דיבידנדים מרווחיהן הצבורים, בהתקיים תנאי הסעיף.