החוצפה של אולמרט

לאהוד אולמרט, שהשתחרר לאחרונה מהכלא, יש מרשם בדוק לשיקום עצמי: לתקוע לנו אצבע בעין וכך להתנחל בתודעה שלנו כמי שבכלל לא ישב בכלא ולא לקח שוחד והכל חזיון תעתועים.

על-פי ההסתחבקויות של אולמרט ולחיצות הידיים עם אלופי צה"ל בהלוויה של דורון רובין ז"ל, ברור שאולמרט כבר שילם את חובו לחברה. כי אין כמו בית קברות לחזור לחיים ולהוכיח שאתה עדיין בועט. שהרי זהו היתרון הגדול של בית הקברות: אתה יכול לבחור לעצמך הלוויה מתאימה לצרכיך ולבוא אליה בלי הזמנה.

על-פי מידת הקירבה של אולמרט אל הקבר של דורון רובין אין ספק ששניהם אכלו בצבא מאותו מסטינג. אבל האם אולמרט שאל את עצמו אם קרוביו ובני משפחתו של דורון רובין רואים בו אורח רצוי בהלוויה? את מי זה מעניין? האם אולמרט שאל את עצמו אם אלופי צה"ל רצו שהוא יסתופף ביניהם כמו היה אחד מהם?

דבר אחד איש לא יקח מאולמרט: את כוחות הנפש להסתובב בחברת אנשים הגונים ולכפות עצמו עליהם כמימים ימימה.

אם צריך הוכחה ניצחת שהקלון נפח את נשמתו - אין כמו אולמרט להוכיח זאת.