בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
רשמים של כתב גרמני במחנה פליטים ליד בית לחם
|
|
|
'ההחלטה להישאר פליטה היא החלטה פוליטית'
|
הכתב הזדעזע כשהוברר לו שאנשי המחנה רוצים להמשיך ולהיות פליטים ומאמינים שיבוא היום וכל צאצאי הפליטים יחזרו לבתיהם בישראל, ויכוננו מדינה פלשתינית אחת מהירדן ועד לים התיכון בה היהודים יהיו מיעוט ● ומי מנציח את האמונה הזאת ? אונרא, סוכנות הסעד לפליטים הפלשתינים של האו"ם
|
מעדיפים להשאר [צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]
|
|
|
|
|
ארגון האו"ם אונרא עלה לאחרונה לכותרות כאשר ארה"ב, המממנת העיקרית של תקציבו, הקפיאה חלק מהכספים שהיא תורמת לו. אונרא הן ראשי התיבות בעברית של שם הארגון באנגלית: סוכנות הסעד והעבודה לפליטי פלשתין (במזרח התיכון). הסוכנות הזאת היא אחד מהאבסורדים הגדולים ביותר של האו"ם, וההיסטוריה המודרנית. בסוף שנות ה-40 של המאה הקודמת הוקמה באו"ם, על-פי החלטת העצרת, נציבות עליונה שתפקידה היה לדאוג ליישוב מיליוני הפליטים שנוצרו בעקבות מלחמת העולם השנייה והקמת הודו, בארצות אליהן הם נמלטו. אבל, מדינות ערב, אליהן נמלטו הפליטים הפלשתינים (600-700 אלף), סירבו ליישב את הפליטים בתחומן. ולכן, כמה ימים אחרי הקמת הנציבות, הקים האו"ם סוכנות מיוחדת הצריכה לדאוג רק לפליטים הפלשתינים (אונרא) והנפרדת לחלוטין מהנציבות הדואגת לכל הפליטים בעולם. וכאן מגיע האבסורד לשיא הטמטום: ראשית, מנדט אונרא קבע שפליט פלשתיני מעביר את זכויות הפליטות שלו בירושה. בניו וצאצאיו לדורי דורות יהיו פליטים, בניגוד לכל פליט בעולם המטופל על-ידי הנציבות ורק הוא, לא בניו ונכדיו, נחשב לפליט עד שהנציבות הצליחה ליישבו. שנית, בעוד שתפקיד הנציבות הוא לחסל את בעיית הפליטים במקומות שונים בעולם על-ידי הדאגה לישובם, הרי תפקיד אונרא הוא הפוך: לא לפתור את בעיית הפליטים הפלשתינים, אלא להנציח אותה, כי זה היה היעד של הפלשתינים ומדינות ערב. כך, אחרי 70 שנה אנחנו עומדים מול כ-5 מיליון פליטים פלשתינים (צאצאי הפליטים המקוריים), ומול עשרות מחנות פליטים בלבנון, בסוריה, בירדן, ברצועת עזה ובשטחי הרשות הפלשתינית. כדי להמחיש את עומק הבעיה, שהיא זו המונעת, לדעתי, כל פשרה בינינו לבין הפלשתינים, אביא כאן קטעים מתוך כתבה של עיתונאי גרמני שביקר במחנה הפליטים "עאידה", מצפון לבית לחם, שפורסמה במאי 2013 בירחון הגרמני "סיסרו". דומני שהיא מלמדת יותר מאלף נאומים מה היא המציאות ולא מה הן האשליות המתוקות. "אני נכנס למרכז הקהילתי במחנה. רכזת התרבות היא חולוד אל אג'ארמה. היא נולדה כאן. הסבתא שלה הייתה פליטה ב-1948. חולוד למדה באנגליה ודוברת אנגלית רהוטה. אחרי סיום לימודיה היא חזרה למחנה "עאידה" במטרה 'לחזור' לישראל למרות שמעולם לא הייתה שם. 'ההחלטה להישאר פליטה היא החלטה פוליטית', היא מודה, עבורה ועבור שאר התושבים בעאידה. אין שום אפשרות של התחלת חיים חדשים במקום אחר, או רצון להפוך לאזרחים מן המניין, שכן אז יאבדו את מעמד הפליטות שהוענק להם מאונרא. 'אנחנו לא רוצים נורמליזציה', היא אומרת. 'אנחנו רוצים להישאר פליטים כדי לממש את זכותנו לשוב יום אחד'. אחותה של חולוד חיה בירדן ונשואה לגבר ירדני. בטרם נישואיה יכלה לבחור האם היא מעדיפה להיות אזרחית ירדנית או להמשיך במעמדה כפליטה פלשתינית. היא בחרה באפשרות השנייה. חולוד לא רואה בעיה בכך שירושת מעמד הפליט היא תכונה שניתנה רק לפליטים הפלשתינים בעולם. 'כן, זוהי זכות מיוחדת שניתנה רק לנו. אבל למה? כי מדובר על צדק'. לכן לא מפתיע שלחולוד אין שום עניין בהסכם שלום של הרשות הפלשתינית עם מדינת ישראל.' האנשים לא רוצים פתרון של שתי מדינות. המנהיגות שלנו לא פועלת בשמנו והישראלים יודעים זאת טוב. 'אבל מה כן העם רוצה', אני שואל. 'זכות על המדינה שלנו' היא עונה. 'הוויתור על כך זו לא רק בגידה בפליטים אלא בפלשתין. לא בשביל זה נהרגו השהידים שלנו'. אני חש בחילה. מולי לא עומד אדם צווחני, אלא אישה צעירה עם חינוך מערבי שמדברת בקול שקט ושליו על דם ואדמה כאילו מדובר בפגישת עסקים. היא מדברת בצורה ברורה מאוד על הדברים להם הם מייחלים: מדינה אחת בין הירדן לים התיכון, בה כל הפלשתינים, צאצאי פליטי 1948, המפוזרים בכל העולם, יוכלו לחיות. חולוד לא רואה עניין גדול בכך שזה לא יושג בדרכי שלום, מכיוון שעבור ישראל משמע הדבר סיום קיומה של ישראל כמדינה יהודית. 'למה אנחנו צריכים מדינה יהודית?' שואלת חולוד שאלה רטורית.'אין ספק שכולנו יכולים לחיות במדינה דמוקרטית של פלשתין כשיש רוב פלשתיני'. 'ומה יהיה עם המיעוט היהודי', שאלתי.'זו בעיה קטנה', היא עונה, 'ימצא פתרון עבורם בסופו של דבר'. הביקור זעזע אותי", סיים הכתב הגרמני.
|
תאריך:
|
25/01/2018
|
|
|
עודכן:
|
25/01/2018
|
|
עמוס גלבוע
|
'ההחלטה להישאר פליטה היא החלטה פוליטית'
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מוטי הקרייתי
|
25/01/18 11:30
|
|
2
|
|
מרחם על הסמול
|
25/01/18 13:10
|
|
3
|
|
ראובן גרפיט
|
25/01/18 13:30
|
|
4
|
|
אורן מהצפון
|
25/01/18 13:35
|
|
על-פי גורמים בכירים בתנועת פתח קרב הירושה ברש"פ נכנס מאז הכרזת טראמפ על ירושלים כבירת ישראל להקפאה עמוקה, נראה כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס החליט להישאר כמה שיותר זמן על כסאו כדי לנהל את המערכה המדינית על ירושלים ולבלום את "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ שלדעתו מטרתה העיקרית הינה חיסול הבעיה הפלשתינית.
|
|
|
החמאס מסר (יום ד', 24.1.18) כי המדען העירקי שנעצר בפיליפינים והודה כי סייע לחמאס לשפר את יכולות שיגור הרקטות מרצועת עזה לישראל, פותה להגיע לפיליפינים בידי ארגון הביון של ישראל - המוסד.
|
|
|
דומה שאין עיתוי מוצלח יותר להאזין להרצאתו של פרופ' עוזי רבי, מאשר בערב זה, בימים האלה, בתקופה האחרונה, שבה אנו עדים לתהפוכות כמעט חסרות תקדים באזורנו, סביב גבולותינו, במדינות ערב, שחלקן כבר התפוררו למעשה, כאשר אירגוני טרור, מיליציות איסלאמיסטיות, משתלטות על שטחים נרחבים ומנסות להנהיג בהם שלטון אימים, בשם אללה והאיסלאם.
|
|
|
המשפט המדויק העיקרי במאמרו של שמעון ארד 1 הוא הקביעה ש-"פרטיה של תוכנית השלום האמריקנית למזרח התיכון טרם ידועים". המשפט החסר כהמשך מתבקש לקודם הוא: לא סביר שעיצוב המדיניות במזרח התיכון יהיה מנותק מהמדיניות העולמית של ממשל טראמפ. לכן, יושתת ככל הנראה על שלושה מרכיבים מובילים: צמצום הנוכחות האמריקנית במזרח התיכון והחלפתה בגוש פרו-אמריקני חזק. גוש זה ישמש משקל-נגד לגוש השיעי בהנהגת אירן, שנתמך ע"י רוסיה ולמגמות ההתפשטות האימפריאליות והסוניות-רדיקליות של טורקיה בהנהגת ארדואן. גוש אמריקני חזק, מחייב השתתפות ישראל ובה בעת מחייב נכונות ישראלית להגדלת נוכחותה ומעורבותה האזורית, לרבות בתחום הפעילות הצבאית. יישום מהלך זה וערכו לארה"ב, יגזרו מסנכרון נכון שלו עם הטיפול באיום הצפון-קוריאני המתגבש במהירות ומהצורך לרסן את אירן בתחום תוכנית הגרעין הצבאית והחתרנות השיעית הפונדמנטליסטית שהיא מנהלת באזור. על כן צפוי שממשל טראמפ יעדיף "עסקה אולטימטיבית" שתוצאתה הסדר סופי וקיבוע מציאות חדשה על פני גישה רב-שלבית וממושכת.
|
|
|
סגן השר במשרד ראש הממשלה, מיכאל (מייקל) אורן (כולנו), חשף הבוקר (יום ד', 24.1.18) כי ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון דנה לפני כשנתיים בשאלה האם משפחת תמימי היא משפחה אמתית השולחת את ילדיה לפרובוקציות מול חיילי צה"ל, או שמדובר במופע תעמולה ממומן, שבו מגייסים ילדים בתשלום כדי להכפיש את צה"ל.
|
|
|
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
יהונתן קלינגר
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
יעקב אחימאיר
ישראל נמנעת מהכרה ברצח העם הארמני, למרות ששליש מבני הארמנים נרצחו האירוע האסוני שפקד את העם הארמני במלחמת העולם הראשונה לא יוזכר בנוכחות נציג רשמי של ישראל
|
|
|
איתן קלינסקי
גם אני נמניתי על השואלים מדוע פרשת "מצורע", פרשה לא נעימה, על כל נגעיה הקשים מופיעה ערב חג הפסח חג החרות
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|