|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שגרירות ארה"ב בירושלים - קידום אינטרס אמריקני
|
הנשיא טראמפ נחוש ללמוד מ-ולא לחזור על - שגיאות קודמיו, להדוף איום ולחץ של משטרים פורעי-חוק, ולקדם אינטרס, חוק ומורשת אמריקנים. בדצמבר 1949 הכריז בן-גוריון על מערב ירושלים כבירת ישראל, וחרף לחץ כבד של ארה"ב להימנע מסיפוח ובנייה הוא העביר לירושלים את משרדי הממשלה והכנסת, הקים שכונות על "הקו הירוק", ולכן האדיר את מעמד ירושלים
|
|
שגרירות ארה"ב בתל אביב בישראל [צילום: AP]
|
|
|
|
|
הכרת ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, והעברת שגרירותה לירושלים - לפי חוק אמריקני מ-1995 - מבטאים את נחישות הנשיא טראמפ לשקם את תדמית ההרתעה של ארה"ב, על-ידי הדיפת לחץ ואיום ערביים; להפגין את יכולת ארה"ב ללכת נגד הזרם, לפעול באופן חד-צדדי, ולא להשתעבד לקונצנזוס רב-לאומי שאינו פרו-אמריקני; ולקרוא תיגר על התקינות-הפוליטית של האו"מ, מחלקת המדינה, מכוני המחקר ו"התקשורת העילית" בארה"ב - פשלונרים סדרתיים בזירה המזרח תיכונית.
אמנם הנשיא טראמפ רואה בישראל שותף אסטרטגי, ערכי וייחודי - באזור ותקופה נפיצים ביותר - אך תיקון העיוות בן 70 השנים נועד, בראש וראשונה, לקדם אינטרס אמריקני, יותר מאשר הפגנת פרו-ישראליות.
העברת השגרירות לירושלים מבטאת תפישת עולם החותרת לשיקום תדמית הרתעה שנרמסה בתקופת אובמה, רואה בכניעה לאיום מרשם להחרפת תוקפנות וטרור, ומבינה שהדיפת איום היא תנאי-מוקדם לשיקום ההרתעה ולקידום שלום וביטחון.
אי-העברת השגרירות לירושלים לא קידמה את השלום, הקצינה את ציפיות הפלשתינים וחייבה אותם לעקוף את ארה"ב בדרישותיהם, ולכן הוסיפה מכשול לתהליך השלום. העברת השגרירות לא תפגע בתהליך השלום, מכיוון שמדובר במערב ירושלים.
העברת השגרירות לירושלים משקפת אתוס אמריקני הרואה בירושלים-רבתי את בירתו הבלעדית של העם היהודי, ומעניק לה משמעות מיוחדת מתקופת המתיישבים הראשונים שהגיעו "לארץ המובטחת המודרנית" במאה ה-17 והאבות המייסדים במאה ה-18. לכן יש בארה"ב 18 ערים הנקראות ירושלים ו-32 הנקראות Salem (שלם - שמה המקורי של ירושלים).
העברת השגרירות תממש חוק הקיים מ-1995 - ונהנה מתמיכה מסיבית של הקונגרס והציבור בארה"ב - אך הושעה, בגיבוי ראשי ממשלת ישראל, על-ידי נשיאים שנשאו את שם הביטחון לשווא, כנימוק להשעיה.
באוקטובר 1995 שמעתי מהסנטור דניאל אינוייה על תסכולו ממעורבות ראש הממשלה רבין בסירוס הצעת החוק להכרה בירושלים המאוחדת כבירת ישראל ומקום שגרירות ארה"ב, על-ידי הוספת סעיף המאפשר לנשיא לדחות את מימוש החוק מ"נימוקים ביטחוניים".
ביולי 1999 דרש ראש הממשלה ברק מידידי ישראל בסנאט לא להגיש תיקון לחוק (שנתמך על-ידי 84, מתוך 100, סנטורים) המחייב את מימושו. ברק טען שאין להקריב תהליך שלום על מזבח ירושלים, אך למעשה הקריב את ירושלים על מזבח תהליך שלום שקרס בתקופת כהונתו.
הנשיא טראמפ נחוש ללמוד מ-ולא לחזור על - שגיאות קודמיו, להדוף איום ולחץ של משטרים פורעי-חוק, ולקדם אינטרס, חוק ומורשת אמריקנים. בדצמבר 1949 הכריז בן-גוריון על מערב ירושלים כבירת ישראל, וחרף לחץ כבד של ארה"ב להימנע מסיפוח ובנייה הוא העביר לירושלים את משרדי הממשלה והכנסת, הקים שכונות על "הקו הירוק", ולכן האדיר את מעמד ירושלים וישראל ואת יוקרתו.
האם ראש הממשלה נתניהו יאמץ את תפישות העולם של טראמפ ובן גוריון, יהדוף לחץ אמריקני ובינלאומי לויתורים שיכרסמו בתדמית ההרתעה של ישראל, וישדרג את ההערכה כלפי ישראל וכלפיו?!.
|
| תאריך:
|
28/02/2018
|
|
|
עודכן:
|
28/02/2018
|
|
יורם אטינגר
|
|
שגרירות ארה"ב בירושלים - קידום אינטרס אמריקני
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
שמפטם אותך
|
28/02/18 10:35
|
|
|
|
2
|
|
אלטע קאקער
|
1/03/18 06:33
|
|
מעת שישראל אינה מתמודדת עם מדינות אלא עם ארגונים, הפכה שאלת ההתרעה לקראת מבצע גדול למורכבת יותר, כי מדובר בלחימה שמקורה בתהליך החלטות בארגון שלא תמיד שולט לחלוטין במרחב ובתוצאות מעשיו. כך, למשל, אמר נסראללה אחרי מה שמכונה מלחמת לבנון השנייה (2006), כי לו היה יודע שחטיפת חיילי צה"ל תוביל למבצע גדול שכזה - לא היה יוזם את החטיפה. גם המבצע האחרון בעזה (צוק איתן, 2014) התגלגל מתגובת ישראל לרצח שלושה נערים שנחטפו ביו"ש, בתהליך של הידרדרות בלתי נשלטת של שני הצדדים. אפילו החלק היבשתי של צה"ל במבצע, הכניסה לפאתי הרצועה לשם פגיעה במנהרות, לא תוכנן מראש אלא התגלגל כתגובה לאירועים בשטח.
|
|
|
|
|
לאורך ההיסטוריה, למלחמות אזרחים ממושכות הייתה השפעה על המערכת הבינלאומית ובמקביל הן הושפעו ממנה. מלחמת האזרחים בספרד (1939-1936) התקיימה בהקשר של העימות בין דמוקרטיות נאמנות להסכמי ורסאי לבין מדינות פשיסטיות ורוויזיוניסטיות. אי-התערבותן של בריטניה ושל צרפת לטובת הכוחות הרפובליקנים תרמה לניצחון של פרנקו ושל תומכיו (היטלר ומוסוליני).
|
|
|
|
|
מי שטוען כי על ישראל לשמור על לשונה ולהזהר במעשיה, לבל תעליב או תרגיז את המשטר האירני, נופל קורבן לכשל לוגי מוכר וידוע: הפיכת הסדר בין סיבה לתוצאה, ובממד הערכי - בלבול בין מי שחותר לעימות, לבין מי שעיקר עניינו הוא להמנע ממנו.
|
|
|
|
|
כאיש משפט, נושא תפקידים ונבחר ציבור בלשכת עורכי הדין, אני יכול להצהיר שעולם המשפט עבר שבוע קשה. לאחר שכמעט כל מוסד או ישות במדינה נדרסו במגפיים גבוהות בכיכר העיר לעיני כל, והכל ללא רחמים, הגיע תורה של מערכת המשפט.
|
|
|
|
|
צבר הכשלים המערכתיים שעולה מהחלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים מטלטל ומחייב שידוד מערכות דחוף. התובע בוחר לעצמו את השופטת שתעסוק בתיק והמערכת כולה, מהשופטת עצמה ועד לסגן נשיאת בית המשפט האחראי על שיבוץ השופטים, מיישרת עם זה קו. שופטת כבקשתך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20  על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יהיה אשר יהיה לא נברח ולא נסתגר ולא נתחבא בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
|
|
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
|
|
קובי ברדה | 
המוסדות (הנהלת קמפוס, משטרה וכו) מבועתים ובוחרים להתמודד בסגירת הקמפוס מוקדם מהרגיל או עיטוף הפסל ו/או שמירה עליו עם כוחות שיטור, אבל השינוי לא יוכל להגיע מפלסטרים שכאלה
|
|
|
|
|
איתן קלינסקי
כחברה עלינו לשנן את שתי הפרשות ולתת להן ביטוי במערכות חיינו היומיומיים, כחברה עלינו לאמץ את התפיסה החברתית וההומנית לפיה כל בני האדם שווים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
