בשבוע שעבר ראינו שהתלהבות יתר עלולה להסתיר מניעים שליליים. היה זה בהקשר של היוזמה "לעשות" מנהיג חלופי כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. הדגשנו כי היוזמה באה מצד מיעוט נלהב מדי, כי זה מה שבאמת היה שם, ולכאורה אפשר להבין מכך כי אם ההתלהבות היא כללית ולא של מיעוט בלבד כאשר הרוב הדומם מבולבל, אז זה בסדר, אפשר לזרום עם זה. אבל מסתבר שהמסקנה הזאת אינה נכונה, מסתבר שהתלהבות יתר, כל התלהבות, גם למעשים הכי טובים, עלולה להיות שלילית. מכירים את הבדיחה על ההוא שכל כך התלהב מהרעיון לעשות מעשה טוב יומי, עד שאחז בידה של זקנה והעביר אותה אל המדרכה ממול כאשר הייתה מטרים ספורים מביתה?
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
