מפלגת הרמאים

"גם אם הרב מחל על כבודו הרי שכבודו אינו מחול". המשפט הזה מתאים כמו כפפה ליד בפרשת הח"כ לשעבר - שלמה בניזרי. העובדה שמישהו מאנשי החוק עמד מאחורי עד המדינה שחויב לשקר נגד שר בכיר בממשלה מחייבת משפט חוזר ובדיקת העניין. בניזרי - הנפגע עצמו, איננו רשאי למחול על הביזיון הציבורי הזה ועל השחיתות המשפטית הזו.

זו איננה בעיה אישית של בניזרי, אלא של כל מערכת החוק הישראלית שפעלה כ"מאפיה" ממש, אם אומנם דברי עד המדינה נכונים. יש לחקור מי עמד מאחורי הטיית האמת - ובמיוחד מדוע הוא עשה זאת. אם האמת תתבהר בפרשת בניזרי אולי נבין עוד הרבה דברים נוספים על פרשיות אחרות - שבהן הורשעו אנשי ציבור, שגם לאחר ריצוי עונשם טענו כי מדובר היה בקנוניה משפטית.

נאומו החנפני של ח"כ ישראל אייכלר למענו של ביבי נתניהו, היה מזמן זוכה אצלי לכותרת באידיש שראשי התיבות שלה הם ת"ל, אבל מפאת כבודו של האתר בו מתפרסם המאמר, אמנע מכך ורק אנקוט במילה חנפן.

אייכלר יילל על כך שכוחות רשע ודיקטטורה חברו נגד נתניהו במסע עליהום נגד החרדים - הדתיים - המסורתיים והמזרחיים. מרוב חנפנותו של אייכלר ל"כופתאות" השלטוניות של הליכוד, הוא "שכח" כמה עניינים מרכזיים ופשוט ברח מהמציאות המרה והאמיתית.

ראשית דבר נזכיר לאייכלר, כי רוני אלשיך איננו איש שמאל חילוני ולבן, אלא דתי, ימני ותימני. היועץ המשפטי לממשלה - אביחי מנדלבליט, איננו חילוני אלא חרדי, ובוודאי שאיננו שייך לשמאל. מני נפתלי הוא יוצא מרוקו שפעם היה אפילו מאנשי הכיכרות של הליכוד.

מנגד, בואו נזכיר לאייכלר שנתניהו היה פעם מתבולל ושבנו המשיך באותה דרך ואילו נתניהו התגאה בדרך הזו בפני הנשיא הנורבגי. אם נתניהו הוא נציג ה"מסורתיים", אזי, כנראה שהכוונה ל"קונסרבטיבים" מארה"ב - האחים הפוקרים והתאומים של הרפורמים, אצלם בילו נתניהו ואביו עשרות שנים.

אייכלר בכלל שוכח שנתניהו מסרב לשנות את חוק ה"שוויון בנטל" ושאותו נתניהו השאיר אותו ואת חבריו מ"יהדות התורה" ומש"ס מחוץ לממשלתו בשנת 2013 ואם לפיד ולבני לא היו חותרים נגדו, אז החרדים היו נשארים עד היום באופוזיציה. נתניהו איננו מתחבא כשהוא נכנס למסעדה טריפה עם חברו שלדון, בארה"ב. אז למה למר אייכלר להתחנף בצורה כה מחפירה ומגעילה לאיש אנטי דתי שנחשד בשחיתות תאוותנית? האם הכסף השלטוני מעוור רעיונית כל-כך יהודי בעל חזות חרדית כישראל אייכלר?

הכרזתה של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס על מפלגתה החדשה, הייתה רחוקה מגדרי הצניעות המינימליים. גדולים פי כמה ממנה לא העזו להזכיר למפלגות האחרות כי הינה הן צריכות לפחד ממנה. אביה של הגברת הזו למשל - דוד לוי, קרא לפיוס ולאחדות משהקים את תנועת "גשר" לפני בחירות 1996.

דוד בן-גוריון, משה דיין, עזר ויצמן ואחרים, לא העזו להלך אימים באופן כה שחצני על מתחריהם, כמו שעשתה זאת הילדה הפוליטית הזו, שלא פעם הצביעה נגד דעותיה רק משום ה"חובה הקואליציונית". גברת לוי-אבקסיס הייתה מלאה מרירות ושחצנות גם יחד כשהודיעה על הקמת מפלגתה.

יאיר לפיד היה הדוגמה שלה לאפליית התקשורת בינה לבינו, בעניין הקמת מפלגתה. אינני מאוהדיו של לפיד, אבל כשלפיד הגיע לקראת הודעתו על הקמת מפלגתו, הוא הביא עימו נבחרת יפה, שרק ה' הטוב יודע למה הם הסכימו להפוך לבובותיו. היו שם דמויות ביטחוניות בכירות, ראשי ערים, דמויות אקדמאיות ועוד ואילו גברת לוי-אבקסיס מגיעה עם כמה פקידות הזויות המתיימרות לייצג את עדות המזרח, אבל הן מזמן "השתכנזו" בשמאל הישראלי ההזוי. מעניין עכשיו מה יהיה המצע המדיני של היומרנית הזו - שלאחר "פילטרותייה" הפוליטיים עם מר"צ, היא לפתע נחתה במפלגה הלאומנית של "ישראל בתנו". אם מסע הרכש הפוליטי שלה יכלול את גברת עדינה בר-שלום, הרי שאפשר יהיה לקרוא למפלגה החדשה "מפלגת פסולי החיתון".