|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אף שכולם ילידי הארץ הם מואסים בשמות פרטיים עבריים ומעניקים לילדיהם שמות לועזיים, אם על שם סבא וסבתא, אם על שם גיבור ספרותי, ואם על שם אלילת המזל
|
|
ילידי הארץ [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
הם אומנם ילידי הארץ ונושאים כולם שמות עבריים, אך למרות הכל החליטו להעניק לילדיהם שמות לועזיים. ככה זה כשאימא ואבא קצים במתן שם עברי לצאצא שלהם ומעדיפים לשם כך לרעות בשדות זרים. התירוצים שלהם שונים ומשונים. יש מי שרוצים להנציח את שמות הסבא והסבתא שלהם; יש מי שחושקים דווקא בדמות הספרותית החביבה עליהם, ויש אחרים שמנציחים משום מה את האליל התורן שלהם. איילת ועמי דנון העניקו לבנם את השם ליאופולד ולבתם את השם מטילדה - על שם הסבא והסבתא שנספו בשואה; צילה ונתן ארביב גמרו אומר לקרוא לשתי הבנות שלהם על שמן של אלות יווניות: תיאה וניקה; אילנה ושמואל שלום החליטו לכבד את בנם בשם הנס, על שמו של הנס כריסטיאן אנדרסן, חביב הילדים.
מסי ורונלדו
בעקבותיהם הלכו גם שרונה ודני מתן, שבחרו אף הם הגיבוריים ספרותיים, אלא שהפעם קלאסיים יותר: וילהלם טל ורובינזון קרוזו. לפחות הם מראים קבל עם ועדה שהם נמנים עם אותם מעטים שעוד קוראים ספרי ילדים. חנה ושמואל עיטם היו נועזים עוד יותר. מן הסתם הם חשבו שאין שמות הולמים יותר לשני הזאטוטים שלהם מאשר אלה של אשפי הכדורגל מסי ורונלדו, שהם דווקא שמות המשפחה שלהם. אילנה ועמרם לוי סברו לתומם שילדיהם חייבים לשאת שמות של מדענים ידועים וקראו לבן שלהם לואי, על שם אבי המיקרוביולוגיה לואי פסטר, ואילו לבת קראו מרי, על שם מרי קירי, ממציאת הרדיום. חנן וציפורה לוי שוכנעו שאין שם הולם יותר לבתם מאשר דלידה, אלילת הזמר הצרפתי, וכמוה עשו גם שכניהם לבית ניצה ואבי אביב, שכינו את בתם אדית, על שם אדית פיאף, זמרת צרפתיה גדולה לא פחות; חנה ו צבי מרום נאחזו דווקא באלילת הממון, ולשני בניהם נתנו שמות של טייקונים ישראלים, יולי וסמי, על שמם של יולי וסמי עופר. ראובן לייב |
| תאריך:
|
08/04/2018
|
|
|
עודכן:
|
08/04/2018
|
|
ראובן לייב
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יהודי מפוכח
|
8/04/18 21:42
|
|
|
|
2
|
|
וגם לא משכילים
|
9/04/18 13:50
|
|
|
|
|
|
יולו
|
9/04/18 17:51
|
|
|
|
3
|
|
הירונימוס
|
9/04/18 18:35
|
|
|
|
|
|
מעניין מאד
|
10/04/18 05:29
|
|
|
|
4
|
|
חוזה בכוכבים
|
9/04/18 20:02
|
|
|
|
5
|
|
עזרי
|
9/04/18 23:35
|
|
|
|
6
|
|
תחקירן
|
10/04/18 10:04
|
|
|
|
7
|
|
חקיינות
|
12/04/18 05:22
|
|
אדוני ראש הממשלה, בנימין נתניהו,
|
|
|
|
|
השבעת שופטים בישראל, בכל הרמות, היא לכל הדעות אירוע חשוב. בשל השיטה הייחודית של בחירת השופטים בישראל התהליך הוא פוליטי/שיפוטי/מנהלי מורכב, עם הרבה פשרות, עם הרבה שיח ציבורי, וכאשר התהליך הזה מסתיים בהצלה ובהסכמה, איך אלא לברך על המוגמר.
|
|
|
|
|
בימים שנקטלים חיים של אנשים חפים מפשע, אני נאחז מתוך שלל האירועים, בפרשת שמיני, בשתיקה הרועמת של אהרון הכוהן לנוכח גדיעת חיים כואבת. פרשת השבוע פרשת שמיני, הפרשה השלישית בספר ויקרא עבורי היא שתיקה צועקת של הכהונה נגד גדיעת חיים. הפרשה מתחילה בספר ויקרא, פרק ט', א' ומסתיימת בפרק י"א, מ"ז. במשך שבעה ימים ולילות לא יצאו אהרון ובנין מפתח אוהל מועד, שבעה ימים המהווים תחליף לקראת רגע השיא ביום השמיני. ממש לפני רגע השיא, שני בניו של אהרון, נדב ואביהוא, "הִקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵש זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אוֹתָם" (י' פס' א'). שני בני אהרון, נדב ואביהוא, שמו על מחתותיהם אש זרה. המשכן, שהעם כה ציפה לתקומתו, הפך ברגע אחד למלכודת מוות.
|
|
|
|
|
על-פי נתונים רשמיים של משרד הבריאות הפלשתיני, באירועי "יום השישי של הצמיגים" ברצועת עזה נהרגו 10 פלשתינים ונפצעו כ-1400 אחרים, 33 מהם באורח קשה. השבוע השני של קמפיין "השיבה" שארגנה תנועת חמאס נחל כישלון, על-פי הערכות צה"ל שאינן מוכחשות ע"י הפלשתינים, באירועים השתתפו כ-20 אלף איש בלבד בהשוואה לכ-40 אלף איש בשבוע שעבר.
|
|
|
|
|
פרשת השבוע נקראת למחרת יום טוב שביעי של פסח, באסרו חג. בשנים קודמות כשהייתה קביעות כזאת דיברנו על הקשר בין סיום הפסח ביום השביעי והמסר של הפרשה המתחילה בפסוק (ויקרא ט): [א] וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל. באופן כללי הסברנו שמספר שבע מייצג את הקדושה שבתוך הטבע, בתוך המסגרת בעוד שמספר שמונה מבטא את השאיפה אל מה שמעל הטבע, פריצת המסגרת בשאיפה אל האינסוף. השאיפה הזאת טבועה בכל יהודי; צריכים להיות מודעים לה ואף לבטא אותה באופן מעשי בחיי היום יום, אבל לא להיסחף יותר מדי, לא לאבד קשר עם המציאות. צריכים לחתור אל השמונה ולמעלה יותר, אבל בלי לאבד קשר עם המסגרת שמבטא המספר שבע.
|
|
|
|
|
