הרפורמה בחקלאות נכנסה לישורת האחרונה לפני אישורה הסופי. ועדת ההתנגדויות של מועצת המים תדון בקרוב בפניות חקלאים בנושא הרפורמה, ולאחר מכן היא תובא לאישור ועדת הכספים. עכשיו הזמן להתחיל להערך ליום שאחרי - ליום שבו תתחיל הפעלת הרפורמה - ולפעול במשותף, ובכוחות מאוחדים, כדי להפיק ממנה את המירב ולהשתמש בה כמנוף לחיזוק החקלאות וההתישבות.
בחודשים האחרונים קיימנו אינסוף פגישות, סיורים וכנסים, בהם שמעתי את החששות של מתנגדי הרפורמה. המובילים בהתנגדות היו נציגי עמק בית שאן, עמק הירדן והגליל העליון ולא בכדי. אלו הם אכן האזורים שיושפעו במיוחד מעליית מחיר המים לחקלאות. אולם בביקורת ובנתונים שהציגו, הם הפריזו מאוד בנזקיה האפשריים של הרפורמה והמעיטו או לא התיחסו לחלקים הטובים שבה.
במסגרת הרפורמה מתחייבת המדינה להחזיר את התמורה מייקור מחיר המים, במלואה, לחקלאים, ולהוסיף תקציב של 150 מיליון שקל - כך שהמגזר החקלאי בכללו יצא נשכר מהמדיניות החקלאית החדשה.
התקציבים הנוספים ישמשו למימון מוצרים ציבוריים: הדרכה, מחקר ופיתוח, ביטוח וקידום שיווק תוצרת חקלאית - בעיקר ליצוא. כמו כן הם יסייעו להסבה לגידולים חסכניים במים.
משרד החקלאות השקיע שעות חשיבה רבות בהערכות לישום הרפורמה באזורי הארץ השונים. המשרד הקים חמש ועדות אזוריות שבחנו את השפעת הרפורמה באזורים הבעיתיים: גליל עליון, עמק הירדן, עמק בית שאן, הגלבוע והערבה. הועדות סיירו, דנו וגיבשו המלצות על הדרכים הנקודתיות לסיוע לחקלאים בכל אזור ואזור.
מי שמדבר על הרס החקלאות בחבלי ארץ שלמים, זורע בהלת שווא. רוב הגידולים החקלאיים, כולל בבקעת בית שאן, עמק הירדן והגליל העליון, יוכלו לעמוד בתעריפי המים החדשים. יש לזכור שבתוך מספר שנים 50% מהמים בשימוש חקלאי יהיו מים מושבים או שוליים, שמחירם יהיה נמוך ממחיר המים השפירים המשולמים כיום על-ידי החקלאים. עם זאת, ברור שיש מספר ענפים שיצטרכו לעבור שינויים והסבות.
בריכות הדגים בבקעת בית שאן משתרעות על שטח של 11,000 דונם. אובדן המים בגלל ההתאידות מגיע ל-25 מיליון קוב בשנה. מעבר לגידול דגים מתועש, יביא הדבר לחיסכון של כמות אדירה זו של מים. משרד החקלאות מתכוון להשתתף במימון המעבר לגידול מתועש של דגים בהיקף של כ-80% בגין העובדה שהמעבר יביא לחיסכון עצום במים. הערכות מתאימה תביא לכך שגם במחיר הסופי של המים, ניתן יהיה לקיים בעמק בית שאן את ענף הדגים בהיקף היצור הנוכחי ואף להגדילו.
תחום נוסף אליו נדרשנו ואשר זקוק לטיפול נקודתי, הוא גידול הבננות בעמק הירדן. ענף הבננות הוא גידול חקלאי רווחי, שיש הצדקה כלכלית מלאה להמשיך ולעסוק בו. באמצעות כיסוי שטחי הגידול ברשתות צל נוכל להביא לחיסכון של 30% בצריכת המים. בכוונת משרד החקלאות להעניק סיוע בהיקף של 40%-50% להנחת רשתות הצל. מעבר לכך, חקלאים שיוותרו על מים בגין החיסכון בהשקיה, יהנו מפיצוי כספי גדול יותר, שמן הסתם יצטרף להכנסותיהם.
נושא אחד שנשאר פתוח, ועד כה לא נמצאה לו תשובה, הוא גידולי השדה בעמק החולה. אנו רואים עצמנו מחויבים לכך שעמק החולה ישאר ירוק, ועל כן נשב על המדוכה ונמצא פתרון גם לנושא זה, באופן שתנתן תמיכה מוגברת לדונם של גידולי שלחין.
אלו הן דוגמאות לענפים שהרפורמה מחייבת בהם ביצוע שינויים עמוקים - וחיוביים. רוב הענפים האחרים יוכלו לחיות עם הרפורמה. כדי להקל על החקלאים באזורים הבעיתיים, אשר סובלים משיעור התאידות גבוה, תינתן לתקופת מעבר תוספת מיוחדת לתמריץ עבור עיבוד הקרקע, מעבר לגובה התמריץ הארצי.
בבדיקה כלכלית של השפעת הרפורמה על הגידולים יש להביא בחשבון את כל הגורמים. מצד אחד: יקור מדורג של מחיר המים ומהצד השני: התמריץ עבור עיבוד הקרקע, כולל התוספת המיוחדת לאזורים בעלי שיעור התאיידות גבוה, המענקים לשינויים ושידרוגים שיביאו לחיסכון במים, מענקים מיוחדים שינתנו לתקופת גישור כדי להקל על הכניסה לרפורמה, תשלום פיצוי עבור ויתור על חלק מהמים הודות לחיסכון, הפחתות בתשלומים למועצות היצור, האטת קצב החשיפה ליבוא מתחרה ועוד ועוד. בדיקה אמיתית תגלה לכולם ששד הרפורמה אינו נורא כל כך.
אני יודע שהרפורמה אינה נוחה לרבים וטובים. הרבה יותר קל להמשיך במתכונת הרגילה והמוכרת. אבל אני בטוח שכל אחד שמסיר לרגע מעיניו את נקודת הראות הפרטית שלו, ובוחן את האינטרס הלאומי, יודע שהיא מחויבת המציאות. המדיניות החקלאית החדשה משלבת שני יעדים לאומיים: ההכרח בחיסכון ויעול בצריכת המים, וכן עיבוד מלוא הקרקעות החקלאיות. אנו במשרד החקלאות חייבים לשלב בין מה שמשרת את החקלאות, החקלאים והמדינה - ואת זאת עושה הרפורמה.
שמות קשורים
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
