במלאת מאה שנים להצהרת בלפור

אלף הצהרות לא יקימו מדינה.

לפני מאה שנים, ב-2 בנובמבר 1917, שלח שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור בלפור, איגרת לג'ימס רוטשילד ראש הקהילה היהודית בבריטניה. סך הכל 67 מילים. איגרת שעיקר תוכנה: "ממשלת הוד מלכותה תראה בעין יפה את הקמת בית לאומי ליהודים בפשתין, תוך כיבוד זכויותיהם של שאר קבוצות האוכלוסין".

לאחר החגיגות במלאת 100 שנים להצהרה, ולאור הבכי והנהי בקרב הערבים שמכנים את ההצהרה כאומללה ומבשרת רעות. משום מה, נוצר הרושם שהצהרת בלפור היא עמוד התווך של מדינת ישראל וכי ללא הצהרה זו, ישראל לא הייתה קמה.

האמנם?

• אין לזלזל בהצהרת בלפור ואין ספק שזהו אירוע מכונן בתולדות העם היהודי בזמן הזה, אבל לייחס להצהרה כזו חשיבות, זאת טעות היסטורית.

• ראשית, הצהרת בלפור לא הייתה מפתיעה ולא הייתה אירוע חסר תקדים. לפניה ואחריה, היו תופעות של תמיכה בעם היהודי.

• נפוליון כבש את יפו בשנת 1799 והצהיר כי זכותו של העם היהודי לשוב לארצו שממנה גורש לפני מאות שנים.

• חבר העמים קיבל החלטה בשנת 1922, המכירה בזכותו של העם היהודי להקים בית לאומי בארצו.

• בפגישה ההיסטורית בין חיים ויצמן והמלך פייסל, אחיו של המלך עבדאללה בעקבה ב-4 ביוני 1918, סוכם על תמיכת הערבים בהקמת בית לאומי ליהודים (הצהרת בלפור). הצהרה זו לא התממשה, כי המלך פייסל הורחק מדמשק ונתמנה למלך בעירק וכי ארץ ישראל לא הייתה בשליטתו.

• בריטניה התנערה מהצהרת בלפור. ב-23.5.1939, התכנס הפרלמנט הבריטי ואישר הצעת החלטה ברוב של 268 נגד 178 שקובעת: "מדיניות בריטניה אינה מתכוונת להפוך את פלשתין למדינה לאומית, כי זה נוגד את התחייבותה של בריטניה כלפי הערבים. החלטה זו הייתה היסוד לספר הלבן הידוע לשימצה.

• המנדט הבריטי הוא שמינה את החאג' אמין אלחוסייני, שונא ישראל למופתי של ירושלים בשנת 1921. כמו-כן, המנדט תמך בתנועה הלאומית הפלשתינית.

• המנדט החזיר לקפריסין אלפי מעפילים ניצולי שואה, שהתנערו מאפר השואה ורצו להגיע ארצה.

• בריטניה (בעלת הצהרת בלפור) נמנעה מהצבעה באו"מ על החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947.

• עיקר הנשק ששימש את הערבים במלחמת השחרור סופק על-ידי בריטניה ובחלקו הגיע מצרפת.

• בריטניה עודדה את המלך פארוק לצאת למלחמה נגד ישראל.

• בריטניה, ששלטה בתעלת סואץ ומעבריה לסיני, אפשרה לצבא מצרים לחצות את התעלה ולהגיע לישראל כדי להשמידה.

• חיל-האוויר הבריטי ניסה להפציץ את כוחות החטיבה של יגאל אלון שחדרה במלחמת השחרור לצפון סיני והגיעה לחוף הים התיכון.

מה הקים את מדינת היהודים?

ישראל קמה בזכות פועלה של התנועה הציונית.

בזכות גלי העלייה שהחלו כיובל שנים (במחצית השנייה של המאה ה-19).

ישראל קמה בזכות תנועת ההתיישבות, הקמת הקיבוצים והמושבים וייבוש הביצות.

בזכות הקמת התעשיה והפיכת תל אביב לבירת התעשיה המודרנית.

בזכות הקמת הגדודים וכוחות ההגנה, שנאבקו נגד הטרור הפלשתיני.

בזכות הקמת מוסדות המדינה הרבה יור לפני המנדט הבריטי, הקמת בתי הספר, תקשורת, בתי חולים וקופות חולים, בתי משפט, אוניברסיטאות, הסתדרות עובדים, ההסתדרות הציונית, קרן קיימת, הסוכנות היהודית ועוד.

מוסדות אלה מילאו את תפקידם מיד עם סיום המנדט הבריטי ואיפשרו את ניהול המדינה ואילו הפלשתינים, שלא הקימו מוסדות כאלה, נכשלו בהקמת מדינה למרות שהיה להם בגדה וברצועת עזה.

לסיכום, ישנו צורך לייחס את הקמת המדינה לפועלה של התנועה הציונית ולא להצהרה זו או אחרת, כי אלף הצהרות לא יקימו מדינה. אפילו החלטת האו"מ מכ"ט בנובמבר 1947, שעולה בחשיבותה על הצהרת בלפור, לא הייתה יוצאת לפועל ללא עשייתה של התנועה הציונית. והחלטת החלוקה הייתה קורסת חיש מהר לולא כוחות ההגנה שהקימה התנועה בציונית בטרם עת.