נבלעו בטדי

כשנפקדו מורא אנשי ארגנטינה מפני ישמעאל, היה זה אות לחגיגת שמחה של שונאי ישראל, והם פצחו בזמר ושיר, איזה יום... נגענו בשיא, משחק כדורגל לא יהיה עם מסי. ומירי תתפוצץ, והימין יתאכזב, אמרנו שיהיה פה רע בלב, וצדקנו, הגיע הזאב.

והאולפנים התקשטו, ומיני הקושמרו צחקקו. רציתם ירושלים, קיבלתם מנה אפיים. רק שמעו אנשי ארגנטין על המיקום, לגלגו עליכם ואמרו אין כזו עיר ביקום. דרך אגב, גם לנו היא איננה עיר בירה, אנו מעלים רק בתל אביב גרה. חה... חה... פינטזתם על מסי וסלפי, קיבלתם קדחת ב-טדי.

חשבתם שדונלד יעזור לכם, חשבתם שטראמפ התאהב בכם, דמיינתם שקושניר יכדרר איתכם, אבל לדיצתנו, בא מסי וקירקס אתכם. ותראו מה עוד יעשה לכם גבאי למירי, סוף-סוף נגידה, ביי... ביי.

מכול בית של סמרטוט אדום, קם כאן גזע שונא עמו ואוהב אויבו. מכול בית של סוציאליסט קנאי, באות יחימוביצ'ים וקוראות ליצחק תשובה - אשמדאי. הוא שהוציא גז עד בלי די, תמיד ידע: גז יימצא בוודאי, ולא יהיה עוד פחם מזהם, במאה מיליארד דולר את המדינה ישקם.

היחימוביצ'ים אמרו: אצל סטלין הייתה שממה, גם אנחנו נשאיר גז באדמה. אוי לוויתן, מה לנו עשית? למה להפוך לסרדין קטן, לא אבית?

אמר תשובה: אמרתם מצרים לא תקנה, היא לא צריכה? קבעתם, ירדן לא תעשה עסקה. האם תקחו את מצרים לבג"ץ, כי פעלה נגד התחזית? אתם והבג"ץ, כולכם חזית.

וזה מזכיר לי סיפור על דרשן אחד שהיה בקי לדרוש, רק על פרשת קרח. פעם ביקשו ממנו לדרוש בפרשה אחרת שהוא לא התמצא בה. הוא לא ידע את נפשו וניסה להתחמק בכול מאודו, אבל הגבאי קרא בקול גדול ובכבוד שיעלה לדרוש לפני קהל ועדה. הדרשן עמד בתיבה ושאל בציבור "האם מישהו ראה כאן את משענתי (מקל סבא) שהגעתי איתו"?

בקהל הביטו אחד על השני והנידו בשלילה. הדרשן פתח ואמר: "בלעה אותו האדמה"? גם את קרח בלעה האדמה והתחיל לסובב את דרשתו על פרשת קרח.

ולמה זה דומה? חמאס יכול להפגיז, חיזבאללה ישתולל, טראמפ יעביר את השגרירות, אירן תמשיך לאיים על ישראל, ולא תרף ידה מפיתוח הכור שלה, ואלה רק במשפחת נתניהו עסקינן... היכן אכלו? מה שתו? איזו נעל זרקו, למי כתף פרקו... פני תשעה באב, כשישראל עולה ופורחת - פני צהלה, כשאובמה והנעליים מכשכשים ברגליים, כשהאיחוד האירופי ואונסקו עושים קולות שהכול קורס פה, ואז זו בכלל חגיגה נחמדת, מייחלים לה בכול יום ולא רק ביום הולדת.