|   15:07:40
  גרשון הכהן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מרפאת כאב תל אביב - מה חשוב לדעת לפני שבוחרים?
כתיבת המומחים
עו"ד דפנה שגל פודור - הסדרת מעמד בישראל לבני זוג זרים: כל מה שצריך לדעת

פתרון שלוש המדינות

לאור הידרדרותה הנוראה של רצועת עזה ב-25 השנים האחרונות – הן תחת שלטון הרש"פ (2007-1994) והן תחת שלטון חמאס – מן הראוי לשקול פתרון חדש למצוקתה של עזה, ובמשתמע לסכסוך הישראלי-פלשתיני – הקמת מדינה פלשתינית ברצועת עזה ובצפון סיני בואכה אל-עריש
20/06/2018  |   גרשון הכהן   |   מאמרים   |   ישראלי-פלשתיני   |   תגובות
כוח צבאי מאורגן [צילום: עבד ראחים חטיב/פלאש 90]

פיתוח זיקות
המודל שהתפתח ביהודה ושומרון, המשלב בין זיקותיה הכלכליות והביטחוניות המסועפות של ישראל לבין הרשות הפלשתינית ומנגנוני הביטחון שלה, עשוי לשמש כדגם לפיתוח זיקות דומות בין מדינת חמאס ברצועת עזה לבין מצרים.

כשמחשב נתקע, נהוג בדרך כלל לכבות ולאתחל מחדש - Restart. לניתוח אסטרטגי של המציאות שהתהוותה בין ישראל לבין הפלשתינים מאז הסכמי אוסלו נחוצה פעולה דומה - התחקות אחר השתלשלות התהליך ובחינה מחדש של הנחות היסוד שלו.

מאז הניסיון הבריטי לפתרון לסכסוך היהודי-ערבי בשנות השלושים של המאה הקודמת, הנחת המוצא הייתה שהפתרון במלואו יתממש בגבולות ארץ ישראל המנדטורית. במתווה זה פעלה ועדת פיל ב-1937, בהצעתה לחלוקת הארץ ממערב לירדן לשתי ישויות לאומיות נפרדות: ישות יהודית, וישות ערבית המאוחדת עם עבר-הירדן (שנשלטה באותה עת על-ידי האמיר עבדאללה). מכאן ואילך התקבעה תפיסת שתי מדינות לשני עמים כפרדיגמת הפתרון בלעדית. בהנחת יסוד מובלעת, כמוסכמה מובנת מאליה, הונח כי הישות הערבית תתגבש לישות מדינתית אחת (עבדאללה מצדו ראה עצמו כשליטה של ישות זו - משני עברי הירדן).

זו אף הייתה הנחת המוצא של הסכמי אוסלו. ואולם לאחר נסיגתה הסופית של ישראל מרצועת עזה בקיץ 2005 והשתלטות חמאס על אזור זה נוצרה מציאות חדשה. בשליטתו על טריטוריה, על אנשים ועל כוח צבאי מאורגן, הפך חמאס את הרצועה למדינה דה-פקטו - במלוא היבטי תפקודה והתנהלותה. הנתק שנוצר מאז בין הרשות הפלשתינית ברמאללה לבין ממשלת חמאס בעזה חולל סדק הולך ומתרחב בפרדיגמת שתי המדינות היות שהפלשתינים התפצלו לשתי ישויות מדינתיות דה פקטו.

לעולם לא נדע בבירור מלא לאן כיוון אריאל שרון ומה היו ציפיותיו האסטרטגיות ארוכות הטווח ביוזמו את ההינתקות החד-צדדית בקיץ 2005. ואולם מהלך זה חולל מהפך דרמטי ששינה את המציאות האסטרטגית מעיקרה. בהשוואה בין עזה לבין יהודה ושומרון ניתן להבחין בהתפתחות שני מודלים שונים: ברצועת עזה, בה ביצעה מדינת ישראל נסיגה מלאה, נוצרה היפרדות מרחבית מוחלטת בגבול מוגדר, מוקף גדר, במשטר ביטחון נוקשה. ביהודה ושומרון, לעומת זאת, בשטחי ו-A, B, השזורים בין מרחבי שטח C, בין מרחבי ההתנחלויות, בצירי תנועה משותפים, נוצרה מערכת ייחודית המבטאת היפרדות חלקית ודו-קיום. נוצר בשטח שילוב היברידי בין שתי מגמות המשתלבות זו בזו: מצד אחד האוכלוסייה היהודית והפלשתינית מתקיימות במרחבים מופרדים, ומצד שני מתקיימות ביניהן זיקות רב-ממדיות של דו-קיום. מציאות זו במלוא מובהקותה מתבטאת במתרחש בירושלים. מעל 100,000 פלשתינים עובדים מדי יום בישראל, בנוסף לעשרות אלפים העובדים ביישובים היהודיים ובמפעלים ביהודה ושומרון. התבוננות ביקורתית בהבדלי היסוד שהתעצבו בין שני המודלים יכולה אולי להעניק מפתח לטיפול בבעיותיה הקשות של רצועת עזה.

חשיבה מרחבית מחוץ לקופסה: חיבור רצועת עזה למרחב צפון סיני

בידולה של רצועת עזה ממרחבי יהודה ושומרון יצר פוטנציאל חדש להסדרת המרחב הצר בין הירדן לבין הים. הוא מציב בפני ישראל והקהילייה הבינלאומית הזדמנות לארגן מחדש את תפיסת אוסלו. מאז נסיגת ישראל מהשטחים המאוכלסים ביהודה ושומרון בינואר 1996, מרכזי השלטון התבססו ברמאללה והתמקדו בסדר העדיפויות הניהולי, ובראש וראשונה ביהודה ושומרון. רצועת עזה הוגדרה כמחוז משני, סוג של פריפריה ביחס לרמאללה.

אולם למרות הניתוק שנוצר בין רמאללה לבין עזה, הקהילייה הבינלאומית המשיכה לראות בממשלת הרשות ברמאללה כתובת גם לענייני עזה. זה כנראה כוחה של פרדיגמה הגמונית הממשיכה לשלוט בתודעה למרות קשיים הולכים וגוברים במפגש בינה לבין המציאות ההולכת ומשתנה. מכוחה נשמרו שתי הנחות היסוד הראשוניות: שהפתרון טמון בחלוקת הארץ לשתי מדינות בגבולותיה הבינלאומיים המנדטוריים של ארץ ישראל המערבית; ושקיימת רק ישות פלשתינית אחת. אם נקבל שמשהו משמעותי השתנה ושמדובר בשתי ישויות פלשתיניות נפרדות, הרי שנפתח פתח לדיון בפרדיגמה אלטרנטיבית.

במילים אחרות: לא הרשות ולא מחמוד עבאס ייפתרו את בעיות עזה. ישראל והקהילייה הבינלאומית צריכים להסיט את מרכז הכובד בניסיון לפתרון בעיות היסוד ברצועה מרמאללה לעזה.

במשא-ומתן לשלום בין ישראל לבין מצרים בשנות השבעים של המאה הקודמת, כאשר נשיא מצרים אנואר סאדאת הותיר את עזה בידי ישראל, הרצועה הפכה לבעיה בלעדית של מדינת ישראל. הגבול הבינלאומי שעבר ברפיח וחילק באורח אכזרי בין רפיח המערבית בריבונות מצרית לבין רפיח המזרחית בריבונות ישראלית הפך את הרצועה לתלויה בישראל במלוא ממדי הקיום, ובכלל זה המרחב הנדרש לגידול ולהתפתחות עתידית. מרחב ההתפתחות של רצועת עזה נכלא כתוצאה מכך בין ישראל מצפון וממזרח לבין מצרים ממערב.

עזה, ששמשה מאז העת העתיקה כתחנה על דרך הים בין מצרים לבין מסופוטמיה, איבדה את משמעותה כצומת ברשת הדרכים הראשיות. מכאן מתעצמת מצוקתה העיקרית של הרצועה, כתחנת רכבת על מסילה נטושה. על-רקע זה מהווה הצעת ה-New State Solution שינוי פרדיגמטי הקורא להעתקת מרכז הכובד מרמאללה לסיני.

באופן מעשי, המודל שהתפתח ביהודה ושומרון, המשלב בין זיקותיה הכלכליות והביטחוניות המסועפות של ישראל לבין הרשות הפלשתינית ומנגנוני הביטחון שלה, עשוי לשמש כדגם לפיתוח זיקות דומות בין מדינת חמאס ברצועת עזה לבין מצרים. המרחב הפתוח בין רפיח לבין אל-עריש המצוי בידי מצרים יכול להציע לעזה את המרחב הפוטנציאל הכלכלי והתשתיתי שהיא כה זקוקה לו.

אמנם המהלך תלוי כולו בהסכמת מצרים שאינה צפויה לוותר בקלות אף על חלק מזערי משטחה הריבוני. ואולם ניתן למצוא דרכים יצירתיות, שאינן מצריכות בהכרח וויתור ריבוני, שתענקנה יתרונות רבים למצרים הנתונה בקשיים כלכליים ובמצוקת אבטלה (כהשקעות עתק בינלאומיות).

אף חמאס מצדו אינו צפוי לנטוש את חלומותיו למדינה מן הים עד הירדן. אך בינתיים, בכוח השקעות הפיתוח בצפון סיני שיעסיקו אלפי צעירים עזתיים, משהו עשוי להשתנות לטובה. במקרים רבים ההזדמנויות חבויות במרחב הפתוח, בחלל הריק. סיני כמרחב פתוח מהווה פוטנציאל הזדמנויות הממתין ליוזמה מקיפה, לטובת כל עמי האזור.

הכותב הוא אלוף (מיל') ועמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.
תאריך:  20/06/2018   |   עודכן:  20/06/2018
גרשון הכהן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פתרון שלוש המדינות
תגובות  [ 3 ] מוצגות   [ 3 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
באום
20/06/18 17:48
2
משה, עורך-דין
22/06/18 13:32
3
נטע אורי
23/06/18 06:56
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ישראלי-פלשתיני
ביום ו' הקרוב יערך בקיבוץ ניר עם שבנגב האקאתון מיוחד, שמטרתו חיפוש אחר רעיונות לפיתוח פתרונות שיסייעו להילחם בטרור העפיפונים הגורם לשריפות ולנזקים בכל ישובי עוטף עזה. את הרעיון הגה אלון אלשיך ואת החממה יזמה עמותת SouthUp, שהוקמה לפני שלוש שנים, קצת אחרי צוק איתן, במטרה להפוך את הנגב למרכז של חדשנות והיי-טק, ושבראשה עומד שחר בלקין.
20/06/2018  |  יהודה קונפורטס  |   מאמרים
היום ההידברות בארץ המבותרת והשסועה היא באמצעות אש שורפת חיים, באמצעות להבות שורפות את אדמת הארץ, להבות שורפות כליל את כל התקוות לחיים.
20/06/2018  |  איתן קלינסקי  |   מאמרים
השימוש באש הפך להיות שפתם המשותפת של אויבי המדינה. קו ברור מאחד בין השימוש באש בחיפה בנובמבר, 2016 והבערת עשרות אלפי דונמים של חורש בכל הארץ, לבין השימוש באש בחדשים האחרונים והצתת אלפי דונמים של חורש, שמורות טבע ושטחי פלחה בדרום.
20/06/2018  |  מרדכי ליפמן  |   מאמרים
40 ק"מ אורכה, עד 12.5 ק"מ רוחבה, 365 קמ"ר שטחה, וכמעט שני מיליונים הם אוכלוסייתה. זוהי רצועת עזה בקליפת אגוז. אם אלה הנתונים, והם ידועים לכל - הכיצד עזה הננסית "מעיזה" להתגרות שוב ושוב בישראל הגדולה?
20/06/2018  |  יוסי אחימאיר  |   מאמרים
לילה מתוח נוסף עבר על תושבי הדרום: מטח של 45 רקטות נורו במהלך הלילה (יום ד', 20.6.18) לעבר שטח ישראל, מתוכם יורטו שבע על-ידי מערכת כיפת ברזל ושלוש לפחות נפלו בשטח הרצועה. איש לא נפגע, ולא נגרם נזק התרעות "צבע אדום" נשמעו במועצות האזוריות חוף אשקלון, אשכול ושער הנגב. הלימודים בכל מוסדות החינוך בעוטף עזה יתקיימו כסדרם.
20/06/2018  |  מחלקה ראשונה  |   חדשות
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי  
נתפסו 20 מחבלים שתכננו פיגועים בי-ם ובת"א   /  עידן יוסף
ח"כ טיבי התקשר לבכיר החמאס  /  עומר כרמון
שליחי טראמפ למזה"ת יפרסו תוכנית לשלום  /  עידן יוסף
עיט על הבית   /  אסתר שניאורסון גרי
הרש"פ - לקראת בידוד מדיני  /  יוני בן-מנחם
כתובת קוריאנית על הקיר  /  אליקים העצני
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דרור אידר
דרור אידר
חג הקציר ומועד הבאת הביכורים במקרא הוא גם חג מתן התורה, הבשורה המוסרית ששינתה את העולם    כיצד תיארו חכמינו את הבאת הביכורים בזמנם, ושלוש הערות אקטואליות לעשרת הדיברות
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
אומץ ליבה, דבקותה באדמתה, גאוותה הלאומית, אפילו שלוותה של אורה חתן, אכן מעוררים השתאות, קרן אור בצפון המופגז    "מרוב שאני עסוקה בעניינים שלי, לא תמיד אני שומעת את הבומים. אין לי זמ...
עידן יוסף
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il