הכותרת: "ויסעו ויחנו" מזכירה את מסעות בני ישראל במדבר. שם כפי הנראה, לא הייתה בעיה של חניה ולא היה צריך להגביל את מספר הגמלים לכל אוהל. בעולם המודרני נוצרה בעיה של עומסי תנועה, בעיקר בערים גדולות, קל וחומר בערים גדולות שאין בהן מערכות הסעה המוניות דוגמת תל אביב. ויש מי שחושב שראוי להקדים מכה לרפואה ולצמצם, ואפילו דרמטית, את היצע החניות על-מנת לגרום לציבור להימנע ככל הניתן מלהשתמש ברכב פרטי. תשמע שעוותם ואולי נזכה ובכך תוקדמנה תכנונן וביצוען של מערכות ההסעה ההמוניות.
בתל אביב הוסדר תקן מקומות החניה על-ידי תוכנית שנקראת תוכנית ח' (קיצור המילה חניה) שקיבלה תוקף בשנת 2001 ואשר קובעת טווח של מספר מקומות חניה לכל שימוש בקרקע כאשר בכל היתר בנייה אמורה הוועדה המקומית להפעיל את שיקול דעתה בתחומו של אותו טווח. כך למשל טווח החניה לדירות של עד 120 מ"ר נקבע בתוכנית ח' כדי לא פחות מחניה אחת ל
דירה ולא יותר מ-1.33 מקומות חניה לדירה.
ביום 5.7.2018 פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב באתר האינטרנט שלה הנחיות מרחביות אשר "נועדו לפרט ולקבוע את ההנחיות והתנאים להסדרי חניה במגרשים בתל אביב יפו" בהתאם למדיניותה, שנקבעה בהחלטתה מיום 6.12.2016.
הנחיות אלו שוללות לחלוטין את אותו מרווח צר של שיקול דעת שהיה לןועדה המקומית על-פי תוכנית ח'. כך למשל קובעות ההנחיות כי לכל דירה בשטח של עד 120 מ"ר (למעט דירות הנמצאות מצפון לנחל הירקון) ידרש מקום חניה אחד בלבד (ולא יותר) ולדירה בשטח הגדול מ-120 מ"ר ידרש 1.33 מקומות חניה. על-מנת להבין את ההשלכות ניתן דוגמא: חברת מונישטיין ובניו מבקשת להקים מגדל מגורים יוקרתי באחת משכונות תל אביב שמדרום לירקון. הבניין אמור להיות בן 25 קומות ולכלול 100 יחידות מגורים, 30 מתוכן בגודל של למעלה מ-120 מ"ר ויתרתן קטנות יותר. היזם החליט להצמיד לכל הדירות הגדולות 2 חניות (וזאת משיקולים שיווקיים). לפי ההנחיות המרחביות יוותרו לו רק 50 חניות ל-70 הדירות שנותרו. אפשרות אחרת היא להקצות חניה לכל דירה ורק ל-10 דירות (מן הסתם מיוקרתיות יותר) להקצות 2 חניות.
מחסור בלתי נסבל
מעבר לפגיעה הכלכלית ביזם הרי שברור שמצאי חניות זה לא יספק את תושבי הבניין ובהנחה שלכל דירה יהיו בממוצע 2 מכוניות הרי שרק בניין זה יגרום ל-90 מכוניות לחנות ברחבי השכונה.
נציין כי מעבר לשאלה העקרונית האם נכון וראוי לצמצם את מצאי החניה בבנייני מגורים ואם צמצום זה אכן יביא להקטנת כלי הרכב של הדיירים או למחסור בלתי נסבל בחניה באיזור, הרי שעצם החלטת הוועדה המקומית לכבול את ידיה שלה שלא לעשות שימוש בגמישות שניתנה לה בתוכנית ח' מעוררת קושי. לאור החלטה שניתנה לאחרונה על-ידי ועדת הערר קיים ספק בחוקיותה שהרי ספק הוא האם הנחיות מרחביות נועדו לצמצם שיקול דעת שניתן בתוכנית.
זאת ועוד, עדיין כלל לא ברור האם בכלל קיימת סמכות לוועדה המקומית סמכות להסדיר תקן חניה בהתאם להנחיות המרחביות שכן בהתאם למצב החוקי היום הנחיות מרחביות יכולות להתייחס רק לחזותו ולמראהו החיצוני של בניין, למפלסי הכניסה לבניין, להשתלבותו בסביבתו ולחיבור תשתיות. ועל פניו, לדעתנו, תקן חניה אינו נכלל בכלל אותם נושאים שפורטו ואשר יכולים להיות כלולים בנחיות מרחביות.
נראה כי לא ניתן לבקש הקלה מהנחיות מרחביות ולא לתבוע פיצוי בגין ירידת ערך ככל שאלה גורמות לפגיעה בשווי מקרקעין. כל שניתן הוא לערור עליהן לוועדת הערר המחוזית תוך 30 יום מפרסומן וככל שמישהו ירים את הכפפה, תידרש ועדת הערר לסוגית ההנחיות.
נוסיף כי למרות שהוא אינו מומחה לתחבורה אבל ניסיון החיים מלמד כי הגדלת מצאי מקומות החניה בתל אביב תעודד משפחות בהן 2 בני הזוג עובדים, לגור בתל אביב כאשר גם אם מקום עבודתם מחוץ לעיר הרי שכיוון נסיעתם יהיה בבוקר מתל אביב החוצה ובערב לחזור לתל אביב-היינו כנגד כיוון עומסי התנועה. ובעוד שככל שבגלל היעדר מצאי חניה יעדיף אותו זוג לגור בפריפריה הרי שהתוצאה ששתי מכוניותיהם יצטרפו לעשרות אלפי המכוניות העומדות בפקקי הבוקר בכניסה לתל אביב.
ניתן למצוא את ההנחיות המרחביות של עיריית תל אביב ב
קישור הבא.
