|
|
מסוגלות [צילום: גרשון אלינסון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
אני אישית לא אבחר במפלגה בה אין נשים. ואינני מתכוונת ל"ייצוג" נשים. אלא נשים כראויות בפני עצמן, נשים היכולות לשכנע אותי שהן ראויות לכך. לא נשים המקבלות שיריון וכדומה. היום אפשר גם בזכות. ויש זכויות.
לא נבחרות – בוחרות
דרישת קבוצת הנשים החרדיות הדורשת מן המפלגות החרדיות לשלב נשים ברשימתם לכנסת, עוררה בי מחשבות נוגות. מדוע נשים אינן יכולות בעצמן?
למה אינן יכולות להקים מפלגה אחרת על טהרת נשים וגם להסכים לשלב גברים במקום להגיע לדרישות שכאלה? האם אינן ראויות דיין? האם אינן מסוגלות להיערך למבצע שכזה? למה להצטרף ולא לצרף?
אני מצפה מנשים חרדיות, מנשים בכלל, המעוניינות לעסוק בענייני פוליטיקה ולשפר, לבנות בעצמן מפלגה חדשה עם דרך חדשה. לא להתעקש להיכנס למפלגה שכבר קיימת. מה ישריינו שם? מקום אחד? שניים? ולמי? ובאיזו זכות? ואיך זה בדיוק יעבוד?
המפלגות החרדיות נלחמות על חייהן ואם מפלגה נשית-חרדית תיכנס בזכות הנשים עצמן אולי ימצאו מקום לאחדות. אבל בזכות, לא בחסד. הן לא רוצות להיות נבחרות, הן רוצות לבחור לעצמן מקום שכבר קיים.
בעצרת חב"ד בתל אביב
העצרת בתל אביב הייתה על-פי הנהוג בעדות החרדיות בהפרדה. אבל נשים חילוניות מסוימות החליטו שגם הן רוצות להיכנס דווקא למקומם של הגברים. למה היה חשוב להן כל כך להיכנס?מדוע אינן מסוגלות לכבד את דרך האחר?
לא הייתה פוגענות בהפרדה, הייתה התנהגות על-פי ערכים מקובלים בחברה החרדית. אבל לנשים פמיניסטיות חילוניות זה לא נוגע. הן מתנגדות לערכים הדתיים, הן לא מבינות ולא רוצות להבין אותם. הם חייבות שוויון גם אם זה מביא אלימות, שנאה, והשמצות. חבל שכך!
פונדקאות
שם ציפיתי למצוא פמיניסטיות זועקות את ניצול הגוף הנשי, את הסחר ברחם. אבל לא שמעתי. כי כידוע בשם השוויון נהגו בסדום לקצר רגלים ארוכות ולהאריך רגליים קצרות. העיקר שיהיו כולם שווים באורכם.
ומה זה סבל הפרט לעומת שוויון בכלל? ותחשבו על זה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
