צה"ל - ספק בעיות במקום פתרונות

הכישרון להפוך בעיה מינורית לאירוע קשה ומתמשך שגורם לנזק רב ובלתי הפיך וסופו קיפול זנב איננו כישרון מובנה בצה"ל אלא כישרון נרכש, ליתר דיור כישרון כפוי. פרשת אלאור אזריה, "החייל היורה" הייתה רק פרומו לביצועי הצבא והיכולות שלו. כשהתרחשה פרשת אזריה, ברגע שפורסמה, אמרתי שיש להעלות את הבחור למשפט מג"ד ואם ימצא אשם לסגור אותו ל-21 יום בכלא.

זה מהלך פיקודי מתבקש, פרופורציונלי, משדר פנימה את המסר המתאים ובחוץ שיקפצו לצלילי תוף מרים. כך נהגו מג"דים בצה"ל כשהרמטכ"ל היה "הרשות המוסמכת בצבא" והפצ"ר היה ספק פתרונות ולא ספק בעיות.

התוצאה – סגה שנמרחה על פני שנה, גדשה את כל ערוצי התקשורת, גרמה לנזק תדמיתי אדיר, מילאה את כיסי הפרקליטים באגוזים ולבסוף הסתיימה בקול ענות חלושה כשהיא מייצרת "גיבור".

כך גם בעוטף. במקום להרוג את המפריח הראשון, השני והשלישי כדי שתדע כל אם עזתית שעפיפון תבערה הוא סיבת היווצרו של השהיד הפרטי שלה, פצח צה"ל במערכה כבדה של אש בסמוך ואש מנגד וקישקושים על מחיר כבר והם יצטערו ועוד מבחר איומים פתטיים שבמקום להדביר את הבעיה – העצימו את המוטיבציה של הטרוריסטים והפכו את עוטף עזה לנגסקי 1945.

כעת ממתינים שהמצרים ישכנעו את חבורת הזבל שרובצת במרתפי שיפא לחתום על "הסכם הסדרה" שלא יהיה שווה את הנייר שנמרח עליו.

צה"ל בבעיה. אנחנו בבעיה קשה יותר. הנה מבשרים לנו שליברמן פועל נמרצות כדי לבחור מקרב 4 מועמדים את המתאים ביותר לרמטכ"לות. אל תטרח ליברמן. אין הבדל מהותי בינהם, שים 4 פתקים בכוס ותוציא אחד. כולם בוגרי האינדוקטרינציה של הקרן ולכולם מנכ"ל אחד שבשמים ובארץ – הרמפצ"ר-האלוף שגרירנו בקרן לישראל החדשה.

יוסטון – יש לנו בעיה.