נזק שאין לו תקנה

ניתן להבין את כאבם העמוק ואת שברון הלב של הורים שבניהם נספו בשרות צה"ל, במלחמה או באימונים, אבל לא תמיד אפשר להשלים עם תגובתם הציבורית בעקבות הכאב. פעמים רבות תגובתם נראית כמחפשת נקם במי שהיו מעורבים באירוע, ישירות או בעקיפין, באשמתם או שלא באשמתם.

כדי למלא את ייצר הנקמה כשרות כל הדרכים, אפילו אם הן גורמות נזק ופוגעות במי שאינו אשם. ולכן מותר לכאורה לצאת לקרב הנקמה לפני שמבררים את עובדות המקרה. למשפחות שכולות רבות לא חשוב מי עשה מה ומתי, העיקר שמישהו ישלם. וכדי שישלם הוא חייב להיות אשם.

על-מנת שהנקמה תישא פרי מותר להיעזר בכל מי שאפשר ולגייס כוחות מן הגורן ומן היקב, אפילו כוחות כמו ארגוני שמאל אנטי-מדינתיים שכל מטרתם להוציא שם רע לישראל. להם יש כסף, אמצעים וקשרים בתקשורת, ובעזרתם אפשר לזהם. ואז, אם מישהו שאינו אשם נפגע - זה לא נורא. העיקר שהושגה הנקמה.

ומי יעז להשמיע מילת ביקורת על מעשיהם של הורים שכולים? איך אפשר? הרי הם איבדו את היקר להם מכל. ובינתיים? קיתון מלא שפכים מזוהמים נשפך על גופם של אלה שלא חטאו ואיש לא יוכל למחות מפניהם את הריח הרע.

אסור למדינה לאפשר לזהם בחופשיות את שמם של מיטב בניה שנלחמו למענה. יש לבלום את הנתיב הפרוץ הזה ולברר את העובדות לפני שיוצאים למסע נקם. לפני שנוצר הנזק שאין לו תקנה.