הנכדה של רבין: הגמל ודבשתו

מומלץ לראות את כל תשע הדקות האלה של נאומה של הנכדה של רבין (קטעים ממנו בהמשך), כדי לראות איך היא נתנה את ההצגה של החיים שלה, הצגה חוזרת לנאום המפורסם שלה מהלויה, וכמה שהיא נהנתה, והייתה מדושנת עונג, מההזדמנות הזאת שניתנה לה.

ואיך שהיא עמדה שם ודיברה מלמעלה למטה לכל שליחי הציבור, חברי הכנסת, והטיפה להם מוסר, ואיך שאמא שלה כשהיא גמרה לדבר נתנה לה טפיחת עידוד על הכתף, כדי לומר לה כמה שהיא גדולה, והקהל הודה לה במחיאות כפיים סוערות על הצגת היחיד הנהדרת הזאת שהיא נתנה.

ואיך שהיא אומרת שלכולם כאן מגיעה הזכות לביטחון, אחרי שבגלל הסבא שלה נפלו פה הרבה יותר מאלף קורבנות טרור, ואיך שהיא אומרת שלכולם כאן מגיעה הזכות לתעסוקה, כשמי ששלל אותה ממי שלא היה לו פנקס אדום הייתה בדיוק ממשלת מפא"י ואחדות העבודה של הסבא שלה.

והעיקר איך שכל נאום ההשמצה המתנשא ושטוף השנאה הזה לימין ולמנהיגיו נישא בשם השאיפה לאחדות העם, ואיך שהאשמה העיקרית שהיא מטיחה במנהיגי הימין היא שהם מלבים את השנאה והפלגנות. זה לא שהגמל אינו רואה את דבשתו. זה שכל מה שנשאר מהשמאל זו רק דבשת השנאה לימין.

שליחי ציבור

להלן מצוטטים שני קטעים קצרצרים מתחילת הנאום, וקטע ארוך מסופו:

"מתוך תקוuה כנה שהאיחוי, הצמיחה, הריפוי, ההכרחיים כל-כך יושגו. הענקת משמעות לקורבן הכואב, אם תרצו. ... אני מתגעגעת לאחדות. במעשה ובתחושה. לשותפות. ...

אל תדקלמו כאן או בכנסת שרבין לא היה בוגד. תפסיקו לכנות כך אחרים, בביטויים חמורים ושוללי לגיטימציה לא פחות. כפי שלצערי קורה כאן כל יום ברחוב, בכנסת, בחלוקת המשאבים, בפייסבוק, בחקיקה, ברדיו, בשתיקה ומעבר לסדר היום בקריצה חברמנית על אלימות ובריונות. רבים מדי מנושאי התפקידים במדינה הזאת משתתפים במדורת הליבוי והשיסוי משוללת האחריות הזאת.

שליחי הציבור שלנו: אתם כשמכם, שליחי ציבור. המעמד מחייב והוא לא רק מעניק זכויות וחסינויות. אתם מחויבים לדאוג לרווחת כולנו. גם מי שלא הצביעו לכם, וגם מי שמתנגדים לדרככם.

זכויות אזרח, ביטחון אישי, הזכות להיות הורים ולהתחתן, הזכות השווה לתעסוקה, לדיור, נגישות לבריאות, לרווחה, תרבות, אינן, אסור שתהיינה, פרס שניתן על פטריוטיות או קרבה לצלחת. אם לא תחדלו ממסע השיסוי, מהעמקת המחנאות בינינו, מהשתלחות בכל מי ומה שלא מתיישר עם הקו שלכם, ישוב חלילה ויישפך כאן דם".