הסיכויים של נתניהו

פרקליט המדינה, שי ניצן, מספר שחוות הדעת בעניין תיקי נתניהו מתפרסות על-פני 800 עמודים. המספר המדהים הזה אומר לכאורה שהתיק מסובך. הסיבה העיקרית לכך שהתיק מסובך נעוצה בעובדה שההוכחה האולטימטיבית לשוחד נעדרת מתיקי נתניהו, והיא: כסף.

איש איננו טוען שנתניהו קיבל כסף ממי מהגורמים החשודים בשיחודו. וכשאין כסף צריך לבנות קונסטרוקציות משפטיות מורכבות שיהוו תחליף לכסף. וכאן עומד בפני הפרקליטות קושי נוסף והוא: הספק הסביר.

הפרקליטות יודעת כמובן היטב שכדי להרשיע את נתניהו יש להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק סביר. ובהקשר זה ראוי להדגיש שהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר צריכה לחול על כל אחד מרכיבי האשמה. במילים אחרות: בבית המשפט, בניגוד לרחוב, נתניהו איננו צריך להוכיח את חפותו אלא הפרקליטות חייבת להוכיח, מעבר לכל ספק סביר, את אשמתו.

הנה-כי-כן, כל שעל נתניהו לעשות כדי למנוע את הרשעתו הוא להחדיר ספק סביר באיזה מרכיבי האשמה שמיוחסת לו. ספק סביר כזה יכול להיות, למשל, הסבר פרשני שאחד מרכיבי האישום המפלילים שהפרקליטות מייחסת לנתניהו - סביר שיתפרש גם באופן אחר שאיננו פלילי. וכשהמדובר בקונסטרוקציה משפטית מורכבת, כמו בעניינו של נתניהו, הפרקליטות חייבת כמובן להביא בחשבון שהספק הסביר אורב לה בהרבה יותר פינות בהשוואה למקרה שבו כסף החליף ידיים בין המעורבים.

במצב כזה ברור שמלאכתו של היועץ המשפטי לממשלה מסובכת מאוד והחשש שהוא ייכשל בשיקול דעתו מתעצם. וכשזו תמונת המצב נקל להבין את הקטטות בתקשורת מצד הצדדים המעורבים, כשכל צד מתאמץ להטות את עמדת היועץ המשפטי לכיוונו - עד כדי-כך שאנשי נתניהו מבקשים מהיועץ שימציא להם "תעודת יושר" בדמות הבטחה שהמשחק איננו מכור.

מה יחליט היועץ המשפטי? לא בטוח שהוא עצמו יודע. דומה שבמצבים מורכבים מעין אלה ראוי שאביחי מנדלבליט יתייעץ עם מומחים שמחוץ למערכת כדי לצמצם החשש שייכשל.