לא מכבר ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' השופט ד"ר מודריק), בנושא צירוף דיירים מוגנים לטבלאות איזון של תוכנית איחוד וחלוקה כך שיוקצו להם זכויות במסגרת התוכנית.
נזכיר כי במסגרת תוכנית הכוללת הליך איחוד וחלוקה, "מצולמת" יחסיות השווי בין המגרשים השונים ואותה יחסיות נשמרת עם צאתם של המשתתפים על-פי המצב התכנוני החדש.
במקרה שלפנינו טענו העותרים בעלי זכות דיירות מוגנת בדירות בתחום התוכנית אשר מתגוררים בדירות עשרות שנים ומשלמים דמי שכירות מוגנים לחברת עמידר, כי יש לכללם בטבלאות האיזון וההקצאה של התוכנית.
יצוין כי התוכנית נשוא הדיון מייעדת את רוב השטחים שמתגוררים בהם העותרים לשטח ציבורי פתוח וחלקם לבנייה למגורים.
העותרים נסמכו בין היתר על העובדה כי זכותם ניתנת להורשה ולהעברה לצד ג', על העובדה כי תקנות בניין ערים מגדירות "בעל" לעניין איחוד וחלוקה בין היתר כשוכר או שוכר משנה ששכר מקרקעין לתקופה של למעלה מארבע שנים וכן על פסיקה לעניין פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה (המקנה לבעל זכות לתבוע כדי פגיעתו עקב אישור תוכנית), לפיה זכאי דייר מוגן לפיצוי על-פי אותו סעיף.
בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי מכיוון שהדייר המוגן אינו נופל בהגדרת "בעל" בחוק התכנון והבנייה, "אינני רואה כל מקום להכללת העותרים בטבלאות ההקצאה והאיזון שבתוכנית באופן שיקנה להם זכויות בעלות בחלקים מסוימים של מקרקעי התוכנית והוא גם אם שווים הכלכלי של המקרקעין המוקצים יהיה זהה לשווי הכלכלי של זכות השכירות המוגנת".
יובהר כי תרופתם של אותם עותרים בהתאם לפסיקת בית המשפט - בזכויות המוקנות לדייר מוגן בעת פינוי כפוי מכוח חוק הגנת הדייר.
בשולי הדברים פסק בית המשפט לעניין רשות ערעור, כי מקום שבו ענייניה של החלטת הוועדה עליה מבקשים רשות ערעור ב"שאלה של פרשנות משפטית הדרך הנכונה יותר היא להעמיד את שאלת המשפט לבחינה של ערכאה שיפוטית על דרך של עתירה מנהלית" ואין טעם בהגשת ערר למועצה הארצית.
עתמ 2076/04 ג'ומעה ציון ואח' (ע"י עו"ד דוד בסון) נ' הוועדה המחוזית לתו"ב ת"א ואח' (ע"י עו"ד מירה דה קאלו), הוועדה המקומית לתו"ב אור יהודה (ע"י עו"ד רון צין), דעבול אברהם ויהודית (ע"י עו"ד עופר אבירם), ריימונד איתן ואח'.
ניתן ביום: 8.11.05
שופט: ד"ר עודד מודריק
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
