בעוד כשלושה חודשים יצאו אזרחי ואזרחיות ישראל להצביע בבחירות. חלק ניכר מהבוחרים מצויים במרכז ואינם מחויבים למפלגה ספציפית, ומתלבטים בד"כ עד הימים האחרונים ממש. מועמדי מפלגות המרכז, מצידם, יעדיפו תמיד לשמור על עמימות בכל נושאי הליבה בציבוריות הישראלית, על-מנת לגייס תומכים רבים ככל האפשר. כיצד יוכל הבוחר המתלבט לבצע בחירה מושכלת? אלו עקרונות יכולים להדריך אותו? ייתכן שהתשובה לכך קלה יותר מכפי שניתן לצפות. מהם האינטרסים האישיים, הקבוצתיים והמדינתיים שהמתלבטים מעוניינים לקדם? מהם הערכים הראויים בעיניהם?
אין ספק, שאישיות המועמדים מושכת תשומת לב רבה. יכולתם, ניסיונם, והתחושות שהם מעוררים בציבור, נוטים לתפוס את מרכז תשומת הלב, ייתכן שבמידה מסוימת של צדק. עם זאת, איננו באים לבחור נשיא שיבחר פקידים שינהלו את העסק המשותף שנקרא מדינת ישראל, אלא בוחרים במפלגות שנבחריהם הם שימנו את ראש ה
ממשלה, אשר ייאלץ להישען על קואליציה כזו או אחרת לניהול ענייני המדינה.
מאחר שהתרכזות באישיות המועמד או המועמדת לראשות הממשלה מביאה להתלבטות עד ליום הבחירות בין המועמדים השונים, ייתכן שיהיה קל יותר לבצע בחירה ביניהם לפי הקואליציה האפשרית שהם יוכלו להקים. לחברי הקואליציה השפעה רחבה על מדיניות הממשלה, וזאת, לא פחות מראש הממשלה עצמו. פעילותם של מנהיגי
הבית היהודי בקואליציה היוצאת, בנט ושקד, במשרדי החינוך והמשפטים, מדגימים זאת בצורה הטובה ביותר. למרות שאינם מייצגים מפלגה גדולה, ולא קובעים את סדר היום, השפעתם באמצעות ניהול משרדי החינוך והמשפטים על החברה הישראלית לא פחות מאשר מטלטלת. האינטרסים והערכים של שולחיהם, קודמו וזכו להשפיע לא פחות מהאינטרסים ומהערכים של בוחרי מפלגת השלטון וראש הממשלה עצמו, ייתכן שבסוגיות מסוימות שאף יותר.
יהיה קל להדגים את הטענה בעזרת ניסוי מחשבתי שבו נעמיד את אותו ראש ממשלה עם קואליציות אפשריות שונות. על-מנת להתכתב עם הסקרים הנוכחים, ניקח לדוגמה שלנו ניצחון של נתניהו והליכוד בבחירות בפער ניכר מהמפלגה השנייה בגודלה. פעם אחת נשלב את המפלגה ואת ראש הממשלה עם קואליציה שחברותיה ימניות יותר מהליכוד, ובפעם השנייה ניקח את אותה המפלגה ואת אותו ראש הממשלה עם קואליציה שחברותיה שנמצאים משמאל לליכוד. האם זו תהיה אותה ממשלה, שתקדם את אותם האינטרסים ואת אותם הערכים? אני מניח שכל קורא סביר יסכים שלא כך הוא הדבר.
אינטרסים קבוצתיים
קואליציית נתניהו הראשונה בניסוי זה, אשר מורכבת ממפלגות שמימין לליכוד, תפעל לקידום האינטרסים הקבוצתיים והערכים שלה. מפלגות אלו כוללות את המתנחלים, הדתיים והחרדים. ערכים ואינטרסים אלו כוללים הקצאות עתק להתנחלויות ולישיבות, צמצום זכויות הפרט לטובת זכויות קולקטיביות, הכפפת מנגנוני הכפייה של המדינה למצוות הדת, ופעולות נמרצות לסיכול אפשרות עתידית לפשרה עם שכיננו.
לעומת זאת, קואליציית נתניהו שונה, שבה השותפות הקואליציוניות מצויות בעיקרן משמאל לליכוד, תפעל לקידום האינטרסים הקבוצתיים והערכים של קבוצות אחרות, שבהם ניתן לכלול את מרבית המעמד הבינוני בישראל. זהו ציבור שמאמין בהרחבת זכויות הפרט, בשימוש ניטרלי ושוויוני במנגנוני הכפייה של המדינה, ושגם אם אינו מאמין בקיומו של שותף לשלום בעת הזו בקרב שכנינו, אינם מעוניינים לסכל מראש אפשרויות עתידיות לפשרה אפשרית.
הבוחרים המתלבטים, המתקשים בבחירה בין מנהיגים פוטנציאלים המביעים עמדות דומות, יכולים להקל על עצמם ולדמיין את השפעות הקואליציה, אשר ברורות יותר מההשפעות הפוטנציאליות של המנהיג. כאשר אפשרויות הבחירה פחות דומות זו לזו, ואף מנוגדות זו לזו, קל יותר להבין מהם האינטרסים ומהם הערכים שאותו בוחר ושאותה בוחרת מעוניינים לקדם.
מכאן, העיקרון שצריך להנחות את הבוחר המתלבט, שאינו מחויב אידיאולוגית למפלגה מסוימת, אינו דווקא זהות ראש הממשלה הפוטנציאלי, אלא זהות הקואליציה האפשרית שתוקם. השפעתה של קואליציה פרלמנטרית על האינטרסים והערכים הישראלים, תהיה לא פחותה מזהות ראש הממשלה עצמו.
