פרשת "משפטים" זועקת נגד העבדות המודרנית

ראש עיר המורה לתושביו: "דווחו על מבקשי מקלט לצורך גירושם" פוגע בערכי פרשת השבוע - פרשת משפטים. במיוחד שכל אותם בני אנוש מאפריקה שוהים כאן כדין ומחזיקים באשרה מרשות האוכלוסין וההגירה האוכלוסין המתחדשת מעת לעת.

מי שדורש לחלק צווי גרוש לאנשים חורגים לאלוהים ולאדם, שגנבו גבולות והגיעו למדינת ישראל, מתנכר לציווי פרשת "משפטים", המדגישה "וְגֵר לֹא תּוֹנֶה וְלֹא תִּלְחצנוּ כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ"ב 19).

מי שרואה רואה באותם בנים חורגים לאלוהים ולאדם כתופעה סרטנית, פוסח על הדרישות המוסריות שפרשת "משפטים" מפנה אלינו. מתנכר לפרשת "משפטים" כל מי שמתעלם מהעובדה שבדרכי הרעב מישראל לאפריקה הלך פעם אברהם, אבי האומה (בראשית י"ב 10), ואף יותר מאוחר גם ניניו, בני יעקב, ירדו לשבור שבר באפריקה, כי כבד היה הרעב בארץ כנען. עכשיו בדרכי הרעב מאפריקה גנבו גבולות ומצויים בתוכנו כחמישים אלף בנים חורגים לאלוהים ולאדם, שכל המבקש לגרשם מתנכר לציווי פרשת השבוע שלנו.

כל בר דעת בצדק משוכנע, שציוויי השמיטה של עבדים בהם נפתחת פרשת השבוע שלנו פרשת משפטים (שמות כ"א 1-11) כפי שהיא מנוסחת כבר אינה אקטואלית כיום. מסתבר, שהמציאות עולה על כל דמיון ובמדינת ישראל במאה ה-21 מתקיים סחר עבדים, במיוחד בחקלאות.

חקירות רגישות

על בימת חיינו עלתה גרסה חדשה ומודרנית של סחר בעבדים. משטרת ישראל קבעה, כי נמצאו חמישה גברים, שהובאו לישראל למטרות עבדות, והיא מנהלת חקירות נגד מעסיקיהם. לדברי המשטרה, חמשת העובדים הועברו למקלטים לאחר שהוכרו כקורבנות עבדות. הם הוחזקו בתנאי כליאה ועסקו בעבודות כפייה, לעתים ללא מנוחה ובלא שכר.

בכיר במערכת אכיפת החוק מסר לעיתון הארץ, "כי לפי החשד, העובדים הועבדו ללא הפסקה, וזו אחת האינדיקציות לעבירה". כן הוסיף נציג המשטרה, ש"מדובר בחקירות מאוד רגישות וחריגות, שרף ההוכחות לגביהן גבוה". כואבת העובדה שהנושא אינו עולה על סדר היום הציבורי. ארגון "קו לעובד" כבר תקופה ארוכה מתריע על העובדה שקיימת בישראל תופעה של עבדות - "חמשת העובדים הם טיפה בים של אלפי מהגרים המועסקים בחקלאות בתנאים דומים".

בחודש נובמבר 2018 פרסם ה-BBC תחקיר שחשף מציאות של אלפי עובדים בחקלאות בישראל מתאילנד הסובלים מניצול ומהתעללות. מאז 2012 - השנה בה נקבע הסכם שיתוף הפעולה בין תאילנד לישראל - מתו 170 פועלים תאילנדים בעת עבודתם בארץ בחקלאות.

התחקיר של ה-BBC לא גרם להתכנסות ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לדון בנושא. גם הסתדרות העובדים עמדה מהצד, כאשר קיים תחקיר ובו עדויות על אי-קבלת שכר או על שכר לא ראוי ועל דרישות לעבוד מעבר למותר. גם במערכת הבחירות לא עלתה על סדר היום כל התייחסות לעובדה, שיש בקרבנו שכבות חלשות העובדות תמורת שכר רעב.

עבדות מודרנית

קיימת התעלמות מוחלטת מדיון במהגרי עבודה שבאו לישראל באופן חוקי מתאילנד על-ידי קבלני סחר עובדים-עבדים. אין התייחסות לפליט האימה מסודן או לפלשתיני שמוכר את כוח עבודתו במחירי רצפה, כמוהם העולה מאתיופיה או מארצות חבר העמים, שמוכנים תמורת כל שכר שיוצע להם לעבוד, גם אם השכר הוא משפיל לפי שעת עבודה ללא תנאים סוציאליים וללא זכות להתארגן בארגון עובדים. העבדות המודרנית היא התופעה של חברות כוח אדם המעסיקות היום הון אנושי כאילו סחרו בַּעֲבָדִים.

המחוקק העומד מאחורי חיבור המסמך של פרשת "משפטים" מודע לקושי של יישום חזון ההלכה למעשה, לכן יש בפרשה ירידה לפרטים במיוחד בכל הנוגע ביחס לחלש ולאחר - "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמְּךָ, לֹא תִּהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה, לא תָּשִׁים עָלָיו נֶשֶׁך" (שמות כ"ב 24) - המחוקק יורד לפרטים הקטנים ביותר בדרישתו מאיתנו כחברה להשתית במערכות חיינו כיום רגישויות רבות כלפי אדם, הנמצא במצוקה. במיוחד כשבפסוק הבא באה הדרישה "שֶׁאִם תַּחְבּוֹל שַלְמַת רֵעֲךָ עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ תָּשִׁיבֵנוּ".

הפרשנות החברתית - שחייבת להינתן כיום לשמיטת כספים, שהחלה בתיקון הפרוזבול - חייבת לקבל לבוש של תיקון עולם חברתי. תיקון עולם שביטויו בנית חברה על אדנים, שלא ההון יהיה המנווט בה, אלא הבכורה תינתן לאדם העובד בחברה, והגשת כל הכלים שחברה חייבת להגיש לאדם הנמצא במצוקה.

הרמב"ן שאל שאלה מעניינת, מדוע פרשת "משפטים", על שלל המשפטים שישנם בה, התחילה דווקא במשפט הראשון שלה "וְאֵלֶה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶר תָּשׁים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִּקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי... בַּשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם". מדוע הצו הראשון בפרשה כה משמעותית בגיבוש דפוסי חייה של החברה היהודית מתחיל בָּעֶבֶד, בָּעוֹבֵד. על כך אמר הרמב"ן: "מפני שיש בשילוח העבד העברי בשנה השביעית זכר ליציאת מצרים: זכר לחרות לחופש.

המסקנה שחייבת להנחות אותנו מפרשנותו של הרמב"ן, זו חתירה בלתי פוסקת לבנות חברה נטולת קוטביות חברתית.