מנסים להבין לאן השוק צועד

אחרי שהשווקים היו מאוד עצבניים בחודשים האחרונים החלו לצוץ, כמו בכל פעם שהשוק עצבני, נביאי הזעם האפוקליפטיים.

בשוק ההון אתה צריך להיות צודק רק פעם אחת על-מנת להיחשב כמבין הגדול ביותר. כולם יזכרו לך לעד שחזית את המפולת, ואם אתה באמת מנצל הזדמנויות ולא רק מקשקש בתקשורת הכלכלית, אז אפילו הצלחת לעשות רווח נאה מהתחזית האפוקליפטית שלך. אז יוצא שאתה גם מבין, גם נביא וגם עשיר.

ועדיין, רוב נביאי שוק ההון טועים. חיזוי השווקים הפיננסים בשוטף הוא מקצוע קשה עד בלתי אפשרי וכל ניסיון להבין לאן השוק צועד מחר בבוקר – נועד לכישלון. ברוב המקרים.

אני קורא חזאי דוחות שמנבאים שחורות, אני קורא חזאים טכניים שמשוכנעים שאוטוטו הכל קורס ואני קורא משקיעים שונים שמשוכנעים שאין לשוק לאן לעלות. אז מי צודק? כולם צודקים וכולם טועים. תארו לכם מה קורה לחזאי שצפה לפני שבוע שבחודש מרס השוק נופל – וזה קורה. תארו לכם...

לטובה או לרעה

אני טוען שאין צורך לנתח את השוק מדי יום. פשוט אין צורך. הבורסה אולי משתנה וזזה ברמה היומית אך העסקים לא משתנים לטובה או לרעה בבחינה היומית.

השינויים בבורסה הם אלה שמושכים או מרחיקים את הסוחרים מנייר ערך. אם ניקח לדוגמה חברה כמו טבע – האם זה שהמניה עלתה 2%, שזה בכסף מעל 1.2 מיליארד שקל, אומר שהעסקים של החברה השתנו לטובה באותו היום בשווי זהה?! התשובה היא לא. במבט רוחבי על השוק כולו המספרים גדולים יותר.

אך מה שיפה בשווקים הפיננסים זה התנודות. זה המנוע של הבורסה והמנוע הראשי של כל כלכלה מערבית. אין צורך להבין לאן השוק צועד בטווח הקצר אלא למצוא אסטרטגיית השקעה לטווח ארוך. כמה ארוך?

הפרסומת בטלוויזיה בכיכובה של עדי אשכנזי על הבורסה מציינת מהו זמן ארוך – 20 שנה. וב-20 שנה הרוויחו המשקיעים כמעט פי – 4 ארבעה על הכסף.