נדל"ן בת"א חזק מההון האנושי באילת <br>

ערכי הנדל"ן של אנשים פרטיים סביב שדה התעופה דב בצפון תל אביב חזקים יותר ובעיקר חשובים יותר מערכי ההון האנושי שחי ונושם בעיר הדרומית אילת.

מסתבר, שכל הערכאות המשפטיות נתנו את האור הירוק לנעילת ערוץ החמצן לעיר אילת. בכאב, אני מציין שכל הערכאות המשפטיות הגישו את מלוא הסעד לכל כרישי הנדל"ן, המבקשים להקים על חורבות מסלולי המראה למטוסים בשדה דב בתל אביב את שלל מסלולי ההמראה לתאוות הבצע לגריפת רווחי עתק מאלפי יחידות הדיור במגדלים שיוקמו על מה שהיה שדה דב.

אני ממקד רשימה זו אך ורק בתוך תחומי ד' אמות חייה של אולגה, תושבת העיר אילת עשרים וארבע שנים, אליה הגיעה ביום הראשון שלה בישראל משדה התעופה בן-גוריון כעולה חדשה מהעיר מינסק בבילורוס.

אולגה בנתה יפה את חייה בעיר. היא אוהבת את העיר. ילדיה מצאו את מקומם במערכת החינוך. לאחר שירות בצה"ל חזרו לעיר, אותה הם אוהבים. למרבה הצער, אולגה מתמודדת כבר מספר חודשים עם טיפולים רפואיים קשים במחלת הסרטן, כשמערכת הבריאות במקום אינה יכולה להגיש לה את הסעד הרפואי הנדרש.

לזכותה של קופת חולים לאומית ייאמר, שהיא מממנת את עלות הטיסה של אולגה מאילת לשדה דב בתל אביב כדי לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש לה, כי אין בבית החולים המקומי מענה למחלתה והטיפול הנדרש מחייב הטסתה פעם בשבוע לבית החולים "איכלוב" בתל אביב. אולגה נושאת רק בעול הוצאות הנסיעה במוניות או בתחבורה ציבורית משדה התעופה לבית החולים.

חמש שעות נסיעה

מאולגה הבנתי, שכל מבוטחי הקופה, הנזקקים לטיפולים רפואיים, שלא ניתן לתת אותם לחולה באילת, הוא זכאי לקבל את כל הוצאות הטיסה.

להפתעתי, אולגה אינה היחידה. מסתבר, שבמהלך שבוע אחד מופנים על-ידי הקופות השונות עשרות מתושבי העיר אילת לטיפולים רפואיים בבית החולים "איכילוב" ולאו-דווקא חולי סרטן. רובם מקבלים פיצוי מלא או כמעט מלא מקופות החולים השונות על הוצאות הטיסה מאילת לתל אביב ובחזרה.

לטיסה, שנמשכת כשעה משדה התעופה באילת לתל אביב ותוספת של כחצי שעת נסיעת מונית משדה התעופה דב לבית החולים, מבקשים לאמלל את חייה וחיי חולים רבים בתוספת זמן נסיעה מאילת לשדה התעופה רמון, משם לשדה התעופה בן-גוריון כולל מסלולי הליכה ארוכים בשדה התעופה בן-גוריון ותוספת משמעותית של שעה ואף יותר למונית משדה התעופה בן-גוריון לבית החולים. ולזאת יש להוסיף עלות של כמאה וחמישים שקל לכל כיוון עבור המונית.

כרישי הנדל"ן בעיר תל אביב מבקשים לאמלל חולה סרטן בעיר אילת בחמש שעות נסיעה במקרה הטוב לפני הקרנה ועוד חמש עד שש שעות אחרי ההקרנה בדרך חזרה לביתו. ולמציאות הזו של תאוות בצע של כרישי נדל"ן נתנה המערכת המשפטית את כל אישוריה מבלי לראות את המחיר שישלם ההון האנושי של העיר אילת הזקוק לערוץ החמצן שנקרא שדה דב.

אין ספק שהתמקדותי ב-ד' אמות סיפורה של אולגה אין בו כדי לשנות החלטה של בית משפט. אך כשהתוודעתי לסיפורה האישי של אולגה בידיעה שכל שבוע מתמודדים עוד עשרות אנשים כמוה בצורך לטוס מאילת לתל אביב כדי לקבל מענה רפואי, אני מבקש להעלות את הדרישה - לפני כל החלטה להרוס את שדה דב יש לתת מענה סביר להון האנושי החי בעיר אילת.