עם תום הבדלה בין קודש לחול ובתחילתו של שבוע נודע על רצח יהודים בניכר. רוצח אנטישמי זעזע את קדושת החג וירה ביהודים במטרה לרוצחם נפש. הרוצח הצליח חלקית וגבה מחיר דמים מיהודים, רק על שום היותם יהודים. כמדווח, בתוך זמן קצר נעצר הרוצח ועם תום החקירה יועמד לדין.
וכאן מצאתי עצמי רגוע. אמנם, באופן טבעי דואב וכואב את הרצח של יהודייה ופציעת יהודים נוספים אך בה בעת יודע (מתוך התבוננות ביחסה של מערכת המשפט בארה"ב במקרים דומים) שגורל הרוצח הזה לא יהיה כגורל רוצחים אותם אנו תופשים כאן בישראל.
אינני יודע אם במדינה הנדונה נוהג עדיין עונש מוות, אולי כן. מה שברור הוא שהרוצח הזה יקבל יחס הראוי לרוצח. אם לא עונש מוות, לפחות מאסר עולם בתנאי כליאה קשים, עם משמעת ברזל, ללא הנחות והטבות, שלא לדבר על זכויות יתר.
ואילו כאן אצלנו, מדינת היהודים היא האור לגויים, אנו מתבוננים בכאב ובתסכול רב על אופן הכליאה של רוצחים ערבים מהם נשלל אומנם החופש אלא שבתוך בתי הכלא הם חיים בתנאים המזכירים יותר פנסיון או קיבוץ מאשר בית כלא קודר וקשוח.
מנהיגים נערצים
האסירים הכלואים אצלנו מונים כמה אלפים, בתוכם רוצחים כבדים עם הרבה דם על הידיים. השפלות האכזריות של מעשי הרצח אותם יבצעו מחייבים לכאורה תנאי כליאה קשים בהם יש גם ענישה וגם הרתעה אלא שלמרבה הכלימה אין זה המצב.
הרוצחים הערבים משוכנים בחבורות על-פי שיוכם הארגוני. בין כתלי הכלא שורר אצלם משטר הירארכי כאשר בדרך כלל הרוצחים ה"כבדים" ביותר הם המנהיגים הנערצים. באופן תמוה, את ה"מנהיגים" האלה אנו מטפחים ועמם אנו נושאים ונותנים בקשר לסוגיות שונות הקשורות עם תנאי הכליאה של הרוצחים.
במהלך "אירוח" הרוצחים בבתי הכלא זוכים הרוצחים באופן מופקר לחיזוק "אידאולוגי", ללימודים אקדמיים, לטלוויזיה רב-ערוצית, לאפשרות בילוי בחבורות אלה עם אלה, לקשר משמעותי עם העולם שמחוץ לכלא, לארוחות דשנות ומפנקות וכיוצא באלה. אם תוסיפו על האמור משכורות "שמנות" המשולמות למשפחותיהם תבינו שבעסקה לא רעה מדובר... (מבחינת חיות האדם הערביות).
הסיפורים והתמונות הדולפים מבתי הכלא מסמרי שיער ממש. אין זה נדיר להיחשף לתמונה בה כמה רוצחים יושבים ברווחה סביב שולחן מאולתר עליו מוצבים סלטים, פיתות משובחות, לבנה וחומוס. כלא? ענישה? חיוכים רחבים שפוכים על פני הרוצחים שבתמונה, והם יודעים את הסיבה...
תנאי כליאה
שמענו בעבר על סוהרת שהעבירה מאגף לאגף על-פי בקשת/הוראת אחד ממנהיגי הרוצחים. תחילה התפתלו הרשויות וניסו להכחיש אלא שהאמת הייתה חזקה מהם, לפחות במקרה זה, והסיפור התברר כנכון. בימים האחרונים התפרסם שחיילי צה"ל שנדונו לכליאה בכלא צבאי הוצבו בכלא בו כלואים רוצחים ערבים, שם נדרשו להגיש לרוצחים אוכל ולשרתם באופנים שונים. בין היתר תארו החיילים הגשת משטחים של סלטי צבר, בשרים של טירת צבי ו"מלא שתייה בשפע". בנוסף, היו החיילים היהודים מרוקנים את הפחים של הרוצחים ארבע פעמים ביום...
ומעת לעת מתפרסמות ידיעות על הכוונת טרור על-ידי הרוצחים הכלואים מתוך בתי הכלא (נושא לו נדרש לאחרונה השר
גלעד ארדן), לדרישות שונות ומשונות של הרוצחים הכלואים ועוד שערוריות.
רבים זוכרים בוודאי את תנאי הכליאה בגואנטנמו. מה לא נאמר על תנאי הכליאה שם? לא אנושי, אכזרי, לא הומני, ברברי וכיוצא באלה קלישאות. ואילו אני רוצה לטעון שכל אימת שברוצחים אכזריים ושפלים מדובר, המושג "הומני" בכלל לא רלוונטי. חיות האדם הרוצחים הערבים הניאו נאצים של דורנו פועלים מחוץ לעולם המושגי הזה. מי שטובח בסכין ילדה במיטתה, רוצח קשיש יהודי בביתו השלו, מפוצץ ומשמיד יהודים בני כל הגילאים המסובים לליל הסדר ומעביר מן העולם משפחות שלמות עת הם נוסעות במכוניתם בדרכים- הוציא עצמו מכלל אדם ואינו ראוי ליחס השמור לבן אדם.
פינוקים וזכויות
זהו פרא ולא אדם. המהות שלו היא של פרא וככזה יש לחסלו ולבער עולמנו מיצורים שכמותו. אם לא משכילה המדינה להרוג אותו על אתר במקום הרצח, כי אז לכל הפחות תיתן לו את היחס הראוי לו, קרי - תנאי כליאה קשים ביותר, עבודת פרך רצויה, יחס נוקשה וענישה בכל תחום מתחומי החיים הבזויים שגם להם אינו ראוי.
כל הסדר אחר, ובפרט הפינוקים וזכויות היתר להם זוכים הרוצחים הערבים ב"בתי הכלא" מתוצרתנו מהווה חילול זכר קורבנותיהם הקדושים, פגיעה בכבוד האדם בכלל וביזוי הכבוד היהודי בפרט ושערורייה מתמשכת ממנה עלינו לחדול ללא דיחוי. המושגים נקמה וענישה היו בפי גורמים "ליברליים", "הומניים" ו"נאורים" למוקצים, אלא שכל שוחר צדק וכל אדם מוסרי צריך לדבוק בהם.
בעיקר נוכח מעשי הרצח של הרוצחים הערבים הניאו נאצים הטובחים ביהודים מזה מאה שנים, רק בשל היותם יהודים.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
