בתום חגיגות יום העצמאות ה-71 למדינת ישראל, אני מוצא לנכון להסב את תשומת לה ממשלת ישראל שבתחומי עיר הבירה שלנו, בשטח השיפוט המוניציפלי של העיר ירושלים, בחלקה הצפוני מזרחי משתרע על פני כמאתיים דונם מחנה פליטים בשם שועפט.
מדרום למחנה משתרעת הגבעה הצרפתית. מצפונה פסגת זאב וביניהם אלפי תושבים בבית נושק לבית, שרובם אינם מחוברים לרשת הביוב, להספקה סדירה של מים, של שירותי ניקיון ותברואה. מה שכן יש אלה הם הרחובות הצרים המבותרים בבורות, המתפתלים להם בין הבתים.
הבדל תהומי בין תמונת החיים בגבעה הצרפתית ובין תמונת החיים במחה שועפט - ושתי השכונות כלולות בתחומי עיר הבירה שלנו ירושלים.
את חרפת שועפט, את חרפת העיר ירושלים ששועפט בתוכה, זעק מתוך מאמרים רבים מעל דפי
עיתון הארץ, מי שהיה בעבר שר החוץ ושר הביטחון בישראל, פרופ' מישה ארנס, שהלך מאתנו לפני מספר חודשים בגיל 93.
נראה לי, שאין כיום דמות, שבאה מלב הממסד הישראלי, שתרים את נס המוסר של מישה ארנס, שלמען העיר ירושלים, עיר הבירה, ידרוש בתוקף להסיר את חרפת השכונה, הלכודה "בַּעֲלָטָה שֶׁאֵין לָהּ בֹּקֶר, בַּעֲלָטָה שֶׁאֵין לָהּ צֹהַר".
צָהֳרֵי הַיּוֹם בְּשׁוּעָפָט מִתְכַּסִּים
בַּעֲלָטָה שֶׁאֵין לָה בֹּקֶר
לוּחַ זְמַנִּים אָבוּד הַבָּא מִן הַסַּהַר
מְדַדֶּה עַל דָּקְרָנֵי תַּיִל
פּוֹרֵט נִּגּוּנֵי מֵיתָר קָרוּע
בַּעֲלָטָה שֶׁאֵין לָהּ בֹּקֶרַ
בַּעֲלָטָה שֶׁאֵין לָה צֹהַר.
עֲלָטָה מַאֲהִילָה שֶׁמֶשׁ סְדוֹקָה
גּוֹהֶרֶת עַל שֶׁקֶט מְרֻסָּק בְּסִמְטְאוֹת שׁוּעָפָט
קִלּוֹחֵי שׁוֹפְכִין מַשְׁקִים
עִקּוּלֵי מַדְרֵגוֹת מִן הַסַּף
נִמְלָטוֹת מִמֶּנִּי הַחַיִל הָרוֹדֵף אַחַר יֶלֶד עִם רוּגָטְקָה.
בַּבִּיבִים בִּינוֹת קִמּוּר שָׁחוּחַ בְּצֵל חָצֵר נִרְפֶּטֶת
נִרְדְּמוּ כָּל הַגַּעֲגוּעִים
פּוֹרְחִים רַק יַלְדֵי הָאֲבָנִים
הָעוֹלֵים בַּעֲלָטָה שֶׁרוּחָהּ סֹעָה מִסַּעַר
בַּעֲלָטָה שֶׁאֵין לָה בֹּקֶר
בַּעֲלָטָה שֶׁאֵין לָה צֹהַר
בַּעֲלָטָה שֶׁיַּלְדֵי הָאֲבָנִים עוֹד יָבוֹא יוֹם וְיַדְלִיקוּ בָּה אוֹר.