הנפגעים

היכן הרשויות?

שוב רֶצח, והפעם של אישה קשישה בחולון, בידי רוצח מעורער בנפשו, שהיה מוּכר לרשויות בריאות הנפש. כפי שפורסם, השכנים שפחדו ממנו התריעו שהאיש מסוכן, וּבכל זאת המשטרה והרשויות הנוגעות בדבר התעלמו.

היכן היו הפסיכיאטרים שטיפלו בו? מדוע לא זיהו את מסוּכנוּתו ולא אישפזו אותו, ובכך היו מונעים את רצח הקשישה? מדוע לא למדו למרבה הצער מהניסיון הֶעגום של חולי נפש מסוכנים, שהתהלכו חופשיים ורצחו בסופו של דבר את בני משפחותיהם או אנשים בסביבתם? מה עוד צריך לקרות כדי שהנורה האדומה תהבהב בַּחֲדַר הטיפולים?

לתשומת לב שר הבריאוּת.

די לרתיעה

אין ספק שבעשור האחרון המגמה של משרד הבריאות היא שילוב החריגים בקהילה, במקום אישפוזם במוסדות פסיכיאטריים בעבר. זאת בצד הטמעת השוויון וקבלת האחר במוסדות החינוך, במתנ"סים ובתיאטרון. ואכן שלל מופעים של בעלי מוגבליות מוצגים בשנים האחרונות לציבור הרחב (רְאיתם את להקת שלווה באירוויזיון?) ורבים מהם נקלטים בעבודה בבתי קפה, בסיעוד ועוד.

אולם למרות כל זאת מדהים הדבר שגם במילניום השני קיימת עדיין רתיעה מאנשים חריגים, המתגלים כאמוּר כיצירתיים וכאנשים תורמים בקהילה, כמו גם הסתייגות ממגורים בשכנותם, וגרוע מכך אפילו יֶשְׁנָה התנכלות חסרת בושה להם. היכן החמלה? והאם לאותם שכנים יש תעודת ביטוח שלהם זה לא יקרה - לידת בן אוטיסט או מוגבל במשפחה?

שתי שקל?

דומה שגם אם אתם פמיניסטים מוצהרים של הלשון, החובבים לשון נקבה, נוסח מרב מיכאלי, יש קווים אדומים שלא תוכלו לעבור.

לאחרונה מסתמנת מגמה לשונית בלתי נורמטיבית להתיר את הצורה 'שתי שקל' הנפוצה בלשון השוק. האקדמיה ללשון העברית, טוענים חסידי המגמה, כבר יצרה תקדים לשינוי מסורת דקדוקית, כאשר התירה לומר 'תהיו' ו'יהיו' בלשון זכר גם לנקבות.

אולם עם כל הכבוד לשינוי זה, דומני שהוא נעוץ כבר בלשון חכמינו ולכן ניתן היה להכשירו. לעומת זאת, שימוש בלשון נקבה במספרים לעצמים זכריים (דוגמת שתי שקל במקום שני שקלים) הוא שגיאת יסוד, המהווה זלזול בשפה העברית. כידוע, שורשי לשוננו נעוצים במקורותינו - בלשון המקראית והמשנאית, ובכך ייחודה ויופייה. סירוס יסודות הדקדוק הוא פגיעה במהותה.

נכון שדורנו, דור האינסטנט, מבקש להינתק מן המקורות וליצור שפה ישראלית חדשה קלה ונטולת כללים. אולם יש לי הפתעה בשבילם. שימוש בעברית תקנית זו גזירה שהציבור יכול לעמוד בה. יש להחדיר את יסודות השפה כבר מגיל הגן, באופן שייטמעו בצעירים ובלב הציבור. גם על מורים ושדרנים להקפיד על עברית נכונה, כדי לשמש מודל לתלמידים ולמאזינים. דומני שאליעזר בן יהודה, מחייה השפה, מתהפך בקברו לנוכח המגמה המסתמנת. אז תנו כבוד לעברית!