ברק ישן וברק חדש

ברק ישן

אך לפני כ-10 שנים, 2009, השנה בה חזר בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, פרסמו, הפרופסור אריאל בנדור וזאב סגל את הספר "עושה הכובעים". הספר מתואר כתוצר של שעות ויכוח ושיחה רבות בין המחברים, מומחים למשפט, לבין "המשפטן מספר אחת" (אהרן ברק), בו הוא דיבר לראשונה על נושאים רבים.

במסגרת השיחות התייחס ברק גם לעניין פסקת ההתגברות, ואמר "בעיניי עדיפה פסקת התגברות מאשר קביעת תחומים שעליהם לא תהיה ביקורת שיפוטית. פסקת ההתגברות אומרת שהכנסת, בהיותה מודעת שחוק שחשוב לה מאוד לחוקק פוגע בזכות חוקתית, יכולה לחוקק חוק כזה ברוב מיוחס ולתקופה מסוימת".

חשוב לציין כי בחוק יסוד: חופש העיסוק הכולל אותה פסקת הגבלה אמורפית כמו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קיימת פסקת התגברות, ברוב של 61 חברי כנסת, ולזמן מוגבל.

על-פי ויקיפדיה, תמך ברק בהוספת פסקת התגברות לחוק יסוד: חופש העיסוק. ובאשר לעובדה כי פסקת ההתגברות קיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק אך לא קיימת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סבר ברק כי "זוהי ללא ספק אנומליה, אשר ההסבר היחיד לה הוא היסטורי. אין כל צידוק ענייני להבחין בין הזכויות השונות מנקודת מבט זו. אכן המודל הקנדי - אשר ממנו נתקבלה ההשראה החוקתית - אינו מבחין בין זכויות האדם השונות".

ברק חדש

היום אני קורא במעריב ציטוטים מפי ברק חדש, וכך הוא מצוטט: "פגיעות לא מידתיות תהיינה חוקתיות, תאר לעצמך, למה? משום שהכנסת החליטה שאם בית המשפט אמר שזה פוגע בזכויות האדם או לא מידתי, אנחנו רוצים להתגבר... אני חושב שאם אני הייתי שופט בבית המשפט העליון, או אם הייתי הנשיא, כמי שחי את המציאות הזאת, אני הייתי שוקל התפטרות. למה לא? מה אני אעשה שם, מה יש לי לעשות שם"?

והמסקנות

מאנומליה המחייבת תיקון, ל"תמות נפשם עם הפלישתים", קפיצת ענק מקצה העולם לקצהו השני. מהסכמה ברורה ומובהקת לפסקת התגברות, המעבירה במגבלות מסוימות את שיקול הדעת המידתי והאחר לכנסת, לשלילה מוחלטת של העברת שיקול דעת שכזה, עד כדי קריאה די אנרכיסטית ומרומזת לנשיא המדינה ולשופטים להתפטר עקב פסקת ההתגברות הקרבה והולכת.

אגב, באותו טור במעריב מצוטט גם השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, כאומר: "מתייחסים למערכת המשפט ולבית המשפט העליון כמעט כמו אויב", אני סבור שהשופט רובינשטיין קצת מגזים. לא מדובר ח"ו באויבים, אך בהחלט ההתייחסות לבית המשפט על-ידי ציבור רחב היא מאוד שלילית, ולמקרא שורות אלה יבין ודאי השופט רובינשטיין את הסיבות. אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר. (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן).