הפור נפל.
ישראל שוב יוצאת לבחירות. משברים פוליטיים אינם דבר נדיר בעולם הדמוקרטי. אלא שהבחירות בישראל 2019 אינן תולדה של חילוקי דעות בנושאי הליבה או עקרונות וערכים אלא בחירות שנועדו למלט את החשודים בפלילים מאימת הדין. לפי מיטב ידיעתי, מעולם לא היו בישראל בחירות, אחת אחר השנייה, בהפרש של כחצי שנה, כאשר על הפרק אך ורק נושא אחד כאמור: הרס מערכת המשפט, הרס שלטון החוק, הרס כל מה שנבנה בעמל רב מאז קום המדינה. הוויכוח אם נתניהו הצליח או נכשל בהקדמת הבחירות צריך להתמד בשאלה האם הוא השיג את מטרתו האישית, היינו דחייה ועוד דחייה של ההליך המשפטי והאם קיים סיכוי סביר שהיועמ"ש יסגור את התיקים. אני סבור שהתשובה היא חיובית: קיימת סבירות שתיקיו יסתיימו ללא כלום.
מי שאחראי מרכזי למתחרש במדינה, לטירוף המערכות, לאנרכיה שהשתררה כאן, הוא אדם אחד המוקף בחבורה צינית, אנטי-דמוקרטית בעליל, גסה ונקמנית: האיש הוא
בנימין נתניהו. אני יודע שהליכוד ונתניהו ילכו על ראשו של ליברמן כאחראי על המשבר, כשמאלן, עוכר ישראל ומיני כינויים הלקוחים מעולמות אחרים. זה לא חדש. זהו הליכוד במלאו כיעורו. הזיכרון הלאומי קצר, ההתכחשות של הבוחרים מוחלטת למרות שכל העובדות מרוחות על פרצופם, אז אנו במשבר אמתי. לנסות ולחזות מה תהיינה תוצאות הבחירות הבאות זו מסימה של רק ההשגחה העליונה מסוגלת, אולי, לעשות. הצרה הצרורה היא שהמערכות המרכזית במדינה קרסו או שהן במצב קריסה מתקדם.
החוק ושלטון החוק הפכו לקרקס ומרמס. העובדה שהחוקים נחקקו, פורסמו וכולם אמורים לקיימם, היא המלצה בלבד. בבחירות שנערכו לפני כמה חודשים, שלטון החוק, שומרי הסף, ומה לא, נמצאו תחת מתקפה ישירה של ראש ה
ממשלה וחברותו תוך דה-לגיטימציה של עצם תפקידם ופועלם במדינה דמוקרטית. הדיס-אינפורמציה הפכה למטבע עובר לסוחר. קחו למשל את ה"עובדה" שבג"ץ חרג מתפקידו, אינו מאפשר תפקוד הממשלה ומהכנסת, פועלת לטובת אויבי ישראל. הרי כל אדם סביר שיבדוק עניינית את הנושא ימצא שכל הנאמר אינו לא על מה לסמוך. הכל בדיות! לזכותה של נשיאת העליון, השופטת חיות, יצאה בצורה חריפה מאוד כנגד כל אותם גורמים המנסים לקעקע את שלטון החוק כדי להימלט מן הדין.
הניסיונות לשנות ולרוקן מתוכן את חוק החסינות ואת פסקת ההתגברות כדי שנתניהו לא יעמוד לדין, כדי שבג"ץ לא יוכל להורות על העמדתו לדין, זהו מהלך שאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית. אין. והקואליציה שהחזיקה חודש ימים הייתה מוכנה לתת את ידה למעשה הנבלה הזה. אם מישהו מבין הקוראים שמע שחשודים בפלילים יכולים להחליט אם תהיה להם חסינות או לא, אנא תודיעו לי גם. אם הכנסת לא הייתה מתפזרת, יכולנו לצפות במחזה סוריאליסטי שבו חמישה חשודים בפלילים מצביעים בעד חסינות לעצמם. זה לא טירוף? במדינה נורמלית דבר נוראי כזה יכול היה להתרחש? לא רבתי.
המפלגות החרדיות אינם אשמות בדרישותיהן. לא פעם כתבתי שאני מעריץ את הח"כים החרדים על מלחמתם לייצג נאמנה את האינטרסים של הציבור שלהם. הם לא רוצים לשרת, לא רוצים לעבוד, רוצים לקבל קצבאות, רוצים להחיל בישראל את חוקי ההלכה כפי שהם מפרשים אותה, עבודות בשבת, ועוד ועוד. מבחינתם, הכל לגיטימי. מי שהיה אמור להבהיר להם שישראל אינה מדינת הלכה, אינה יכולה להרשות לעצמה לשאת כלכלית על גביה אוכלוסייה כה גדולה, וכד', היו צריכות להיות המפלגות החילוניות הרואות בעין לא יפה מה שהחרדים דורשים. הן לא עשו זאת, אז תאבונן של המפלגות החרדיות הלך וגדל.
לא מוסרי
אני שומע רבים הטוענים שאין צורך לגייס לצה"ל את החרדים וכי הצבא אינו ממש זקוק להם. נניח שזה נכון. אני סבור שנושא הגיוס לצה"ל של החרדים לא יגיע לפתרונו. אני מציע שנים שבמקום שירות צבאי הם יחויבו בשירות לאומי בקהילותיהם או בכל מקום שבו הם אינם חשים סכנת התבוללות. קחו את זק"א ותבינו למה אני מכוון. החרדים דוחים אפילו פתרון זה. גם נושא היציאה לעבודה אינו מקובל עליהם. חבל להרחיב על כך כי הרי כולם מכירים את המציאות העגומה. מסיבות אלה ואחרות, וודאי שהמפלגות החרדיות היו מוכנות להצביע על חוק החסינות, ביטול פסקת ההתגברות כדי שבג"ץ לא יכפה עליהם כלום. מי שחושב שהמפלגות החרדיות ממש מאוהבות בליכוד ובנתניהו, טועה ומטעה.
החוק לפיזור הכנסת שהתקבל ודאי הוא חוקי. האם הוא גם מוסרי? לא. הנוהג שהיה קיים במדינת ישראל מאז ועד היום הוא שברגע שהמיועד להרכיב ממשלה אינו מצליח בהרכבת הממשלה, כי אז הנשיא יטיל את המלאכה על מועמד אחד. קואליציית האד-הוק החליטה לפסוח על הנוהג הזה כי הרי נתניהו וחבריו החשודים רוצים מקלט משפטי. זה חוקי אך מסריח כנבלה נרקבת.
התנהלות היועמ"ש והפרקליטות בתיקי נתניהו והמריחה של הנושא בצורה המבזה את המוסדות הללו, גורמת נזקים בלתי הפיכים לשלטון החוק. ההחלטה להגיע להסדר עם רעיית ראש הממשלה לפיו היא תשלם סכום מגוחך בתמורה לאי-הפללתה כדת וכדין, זו טעויות איומה. במקום אחר ציינתי שסריקה יסודית המאגר המשפטי של ישראל שערכתי כדי למצוא תקדימים למה שהחליט היועמ"ש, אני לא מצאתי. אם מישהו מוצא, אודה על הפנייה למקור. גם בפרשת הצוללות התנהגות היועמ"ש והפרקליטות נשגבת מבינתי. בעת כתיבת שורות אלה מתפרסמת ידיעה לפיה היועמ"ש הקודם, ווינשטיין, מונה לתפקידו אך ורק כדי לנקות את ליברמן. זה הזוי. חזרנו בסיבוב של 360% לפרשת בראו-חברון. מי היה מאמין שבמדינת חוק יכולים דברים כאלה לקרות.
ישראל בטירוף שלא היה מעולם. המערכות משותקות, הביטחון מופקר, הכלכלה אינה מעניינת אך אחד, חינוך, בריאות וכד'. במקום זאת, נתניהו, ליברמן, חוק החסינות, פסקת ההתגברות, שירות חרדים. בקיצור ישראל מופקרת ואין מי שיציל אותה. או כמאמר המקורות ""בַּיָּמִים הָהֵם
אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה". למי שאינו יודע את מקוו הפסוק, מומלץ לקרוא על "פילגש בגבעה", סיפור שנגמר בשפיכות דמים נוראה וחיסולו הכמעט מוחלט של שבט בנימין.