שדה המוקשים של המטרו

כמי שמודעת שנים רבות לבעייתיות הפקקים והעדר תחבורה ציבורית, והשפעתם על הקושי הרב של מיליוני ישראלים להתנייד מידי בוקר מהבית לעבודה וחוזר חלילה, מה שמקשה ללא ספק על שוק הדיור, אני הראשונה לברך על תוכנית עשרות המיליארדים לקדם רשת מטרו בכל רחבי גוש-דן, מרעננה בצפון ועד לרחובות בדרום.

אלא מאי? הפרסומים היחצנ"יים הסנסציונים של מנהל התכנון ויתר הגורמים המחליטים על תוכנית זו, שבמקרה הטוב תתממש תוך כמה עשרות שנים טובות, גורמים עוד בטרם תוכנית זו נולדה לנזק בלתי רגיל לשוק הדיור. צריך לשים משקפי קריאה ולקרוא על-מנת להאמין: מנהל התכנון בכבודו ובעצמו אומר לציטוט שאכן מאות פרויקטים נדלנ"יים מתוכננים לא יקודמו בשל תוכנית המטרו.

יתרה מכך: אותם בעלי קרקע, יזמים וקבלנים, כמו גם אלפי אנשים פרטיים שזו אולי הפנסיה היחידה שלהם לטווח הארוך, לא יקבלו אגורה פיצוי מהמדינה על כך שהקרקע ברשותם, אותם קיוו והאמינו שתשמש להקמת פרויקט בנייה כזה או אחר, תאבד לחלוטין את ערכה, זאת משום שהיא תשיק לתוכנית המטרו ויהיה אסור בתכלית האיסור לבנות בה, אפילו לא מלונה לכלב.

כמי שמשווקת שנים רבות למיטב חברות הבנייה בישראל, אני רואה בתחבורה בכלל ותחבורה ציבורית בפרט, כלי עזר בעל חשיבות מהמעלה הראשונה לפיתוח הארץ. דווקא בזמנים טרופים אלה, כשהשוק סובל מהעדר היצע משמעותי ביותר, ורבבות רבות של ישראלים, הן זוגות צעירים והן משפרי דיור, מתלבטים האם לרכוש דירה מחוץ לתל אביב, היכן שהיא אולי זולה יותר, אבל מצריכה שעות ארוכות של יוממות אבודות מדי יום, הבשורה על המטרו, במקביל לרכבת הקלה הינה, לכאורה, בשורה מרעננת.

רק לכאורה. כי על-מנת שהתחבורה הציבורית תוכל למלא את ייעודה כבר בטווח הקצר והבינוני, אין בפרסום המוקדם של תוכנית המטרו, שעדיין לא אושרה כלל ועיקר, ובמיוחד להבליט את העובדה שהיא תוקעת מאות רבות של פרויקטים במיקומים אסטרטגיים בלב הערים ולאורך הצירים הראשיים, אין בו שום תועלת לשוק הדיור המקרטע והוא אף גורם, שלא לצורך לנזק.

עדיף היה, לטעמי, להתמקד בשלב הזה, ובמקביל לקידום קווי הרכבת הקלה, בתוכנית מטרופולינית מקיפה שתרשת את כל ערי גוש-דן המורחב ברשת נתצ"ים לאורך צירי תחבורה ראשיים דוגמת "נתיבי איילון", כביש 5, 431 וכו', ובד בבד ויפעל מערך של אוטובוסים קלים ומהירים (BRT), מה שהיה באופן מיידי מקל על בעיית הפקקים ומסייע בד-בבד ללא ספק להתנהלות שוק הדיור.

ועוד נקודה: העובדה שמקבלי ההחלטות אומרים, לציטוט וללא הינד עפעף שמאות ואולי אף אלפי בעלי קרקע, יזמים וקבלנים, לא יקבלו כל פיצוי גובלת בשערורייה ואפילו בחמיסת זכויות הקניין של ישראלים רבים שחלקם הגדול ירש או רכש בעבר הרחוק את הקרקע, בתקווה ובאמונה שביום סגריר או לקראת הפנסיה, היא תניב פירות.

אני קוראת על כן לכל מקבלי ההחלטות לעצור לרגע, לנשום, ולפני שהם מכריזים בריש גלי על תוכנית תחבורה ענקית שלא היה כדוגמתה בכל תולדות מדינת ישראל, לשקול את התוצאות לטווח הקצר והבינוני. והתוצאות, לצערי הרב, לא יהיו טובות לאור התנהלות זו של שליפות מהמותן!