ישראל מעדיפה הסכם

מכובדי,

נסיבות מצערות הביאו אותי לפניכם כאן הערב במקומו של ראש הממשלה, אריאל שרון. לפני שנתיים בכנס הזה נשא אריאל שרון את הנאום שנודע כ'נאום הרצליה', נאום בו הכריז על תוכנית ההינתקות. מכאן יצא אחד המצביאים הגדולים שקמו לנו למאבק הדרמטי והמשמעותי בחייו, מאבק מדיני, ציבורי פוליטי על תוכנית ההינתקות. הנאום ההוא ותוכנית ההינתקות שבאה בעקבותיו הם ציון דרך בהיסטוריה של מדינת ישראל.

זכיתי להיות לצידו של אריאל שרון במהלך המדיני האמיץ שלו. ליוויתי אותו בחודשים ארוכים של התלבטות ושל עימותים. ראיתי כיצד הוא עמד במבחן העילאי בפניו ניצב כל מנהיג: הפיתוי לקדש את הקיים ולא ליטול סיכונים, גם אם הם עשויים להבטיח עתיד טוב יותר. אריק שרון לא נהג כך. המדיניות שלו העדיפה תמיד את היוזמה על פני חוסר המעש, את פריצת הדרך על פני ההליכה בתלם. הוא ידע שעדיף לישראל ליזום מהלכים מדיניים ולא להיגרר למהלכים מסוכנים שנכפים עליה על-ידי אחרים.

מדינת ישראל היא עדיין מדינה צעירה. יש עוד צעדים רבים שעלינו להשלים כדי לבנות כאן חברה ערכית ואיתנה: בניית מערכת חינוך ערכית, יציקת תכנים יהודיים לחיינו, חיזוק הקשר עם התפוצה היהודית, עיצוב מערכת יחסים שוויונית, המבוססת על זכויות ועל חובות עם המיעוט הערבי ופיתוח כלכלה איתנה, צודקת, מתחשבת ורגישה. אך אין ספק כי הצעד החשוב והדרמטי ביותר העומד לפנינו הוא עיצוב גבולות הקבע של מדינת ישראל, כדי להבטיח את הרוב היהודי במדינה.

זאב ז'בוטינסקי הגדיר את חשיבות הרוב היהודי, בדרכו החדה והחריפה:

"המונח 'מדינת יהודים' ברור בהחלט: פירושו הוא רוב יהודי. בזה התחילה הציונות ובזה יסוד קיומה, בזה תמשיך לפעול עד להגשמתה, או תלך לאבדון".

קיום רוב יהודי במדינת ישראל אינו מתיישב עם המשך השליטה באוכלוסיה הפלשתינית ביהודה, שומרון ובעזה. אנו עומדים בתוקף על הזכות ההיסטורית של עם ישראל על ארץ-ישראל כולה. כל גבעה בשומרון כל גיא ביהודה הם חלק ממולדתנו ההיסטורית. אין אנו שוכחים זאת, אפילו לרגע אחד. עם זאת, הבחירה בין הרצון לאפשר לכל יהודי לגור בכל מקום בארץ ישראל, לבין קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית - מחייב ויתור על חלקים מארץ ישראל. זה אינו ויתור על הרעיון הציוני, אלא המימוש המהותי של מטרת הציונות - הבטחת קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית בארץ ישראל.

כדי להבטיח את קיום הבית הלאומי היהודי, לא נוכל להמשיך ולשלוט על השטחים שבהם חיה מרבית האוכלוסיה הפלשתינית. עלינו ליצור בהקדם האפשרי קו גבול ברור שישקף את המציאות הדמוגרפית שנוצרה בשטח. ישראל תשמור בידה את אזורי הביטחון, את גושי ההתיישבות היהודית, ואת אותם המקומות שלהם משמעות לאומית עליונה לעם היהודי, ובראשם ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל. אין מדינה יהודית ללא ירושלים הבירה במרכזה.

זו הדרך עליה הכריז ראש הממשלה, אריאל שרון, כבר לפני שנים אחדות. אנחנו- שהיינו שותפים לו בעיצובה - נרתמנו יחד אתו להקמת התנועה הציבורית החדשה שתממש את דרכנו זו בשנים הקרובות ותצעיד את ישראל קדימה.

קיום שתי מדינות לאום, יהודית ופלשתינית, הוא הפתרון המלא של השאיפות הלאומיות של כל אחד מהעמים, כולל סוגיית הפליטים שיקלטו אך ורק במדינה הפלשתינית. לא נאפשר כניסת פליטים פלשתינים למדינת ישראל. זוהי עמדתנו הברורה, המגובה בעמדה אמריקנית חד-משמעית שבאה לידי ביטוי במכתב נשיא ארצות הברית לראש הממשלה, מאפריל 2004.

הדרך היחידה להגיע לכך היא יישומם המלא של "מפת הדרכים" ושל חזון הנשיא בוש מיוני 2002 (במקור 2004).

מפת הדרכים מבוססת על רעיון פשוט וצודק: אם הפלשתינים ישכילו לזנוח את דרך הטרור ולחדול ממלחמתם באזרחי ישראל, הם יוכלו לקבל עצמאות לאומית במדינה פלשתינית בגבולות זמניים, עוד לפני שיוסדרו כל הסוגיות הסבוכות שקשורות בהסדר הקבע. כל הסוגיות האלה ייפתרו לאחר-מכן במשא-ומתן בין שתי מדינות, כדרך שמדינות מסדירות את חילוקי הדעות ביניהן.

ערב הבחירות למוסדות הרשות הפלשתינית אני אומר פה בשם ממשלת ישראל כי אנו נעמוד בכל ההתחייבויות שקיבלנו על עצמנו במסגרת "מפת הדרכים", ואנחנו דורשים מההנהגה ברמאללה לנהוג כך גם היא.

ישראל כבר הוכיחה בעבר, לרבות בהינתקות, כי היא נכונה לקדם את השלום. כך תמשיך לנהוג גם ביחס להתחייבותה שנטלה על עצמה כנגד ההתחייבויות הפלשתיניות. ובכלל זה - הגבלת הבנייה בהתנחלויות, שיפור איכות החיים של האוכלוסיה הפלשתינית ופירוק המאחזים הבלתי מורשים.

ממשלת ישראל לא תירתע משום איום של מיעוט פורע חוק. המאחזים הבלתי מורשים יפורקו, וכבר נתתי הנחיות מתאימות בנושא זה לכוחות הביטחון ולגורמים העוסקים באכיפת החוק. אנו נגן בתוקף על ערכי שלטון החוק, גם מול מתקפה מבפנים.

התחלנו במימוש התחייבותנו, שאינה קלה לביצוע נוכח המחלוקת הקשה בארצנו וההינתקות מנחלת אבותינו. נאמנים לדרכו של שרון, אנחנו מעדיפים את תבונת הפשרה על פני המיית הלב, ואנו דורשים שהיושב-ראש הפלשתיני וממשלתו ינהגו בדרך דומה.

הפלשתינים, בראשות היושב-ראש, מחמוד עבאס, התחייבו לבצע שורת צעדים ממשיים, שיבטלו למעשה את היכולת לאיים בטרור על ישראל ועל התהליך המדיני.

בין אלה כלולים פירוק כל ארגוני הטרור, ובראשם החמאס, איסוף הנשק הבלתי חוקי, השלטת חוק וסדר בשטחם, ביצוע רפורמות ממשלתיות, ביטחוניות ופיננסיות והפסקת ההסתה והחינוך לאיבה נגד ישראל.

המפתח להנעת התהליך המדיני הוא שהפלשתינים יזנחו את דרך הטרור. אין זה עניין למילים, הצהרות והבטחות ריקות מתוכן - שבענו כבר בעבר.

מפת הדרכים קובעת שרק לאחר שישלימו את כל הצעדים הללו באופן מוחלט, הם יהיו זכאים למעמד של עצמאות לאומית וחברות שוות זכויות וחובות בקהילה הבינלאומית. זה אינו תנאי ישראלי בלבד. זוהי הדרישה הבינלאומית הכוללת מהם. שותפים לה, בהנהגת ארצות הברית, גם כל מדינות האיחוד האירופאי, רוסיה, האו"ם ומדינות ערב המתונות, בראשות מצרים וירדן.

ממשלת ישראל בראשותי תעמוד על קיום מפת הדרכים, על כל שלביה, בדיוק כפי שהוסכם, כי זו הדרך היחידה לשמור על הביטחון ולהביא שלום. זו תהיה טעות חמורה, היסטורית, לאפשר לפלשתינים להתחמק ממילוי התחייבותיהם לפרק את ארגוני הטרור. עלינו לדבוק במפת הדרכים, לנהל משא-ומתן על מימושה ולפעול לקיים לחץ בינלאומי מאסיבי על הפלשתינים להילחם בטרור.

מי שאצה להם הדרך, מבקשים מטעמי בחירות כי הממשלה הנוכחית תתחייב כבר עכשיו להינתקות נוספת אם המגעים הקרובים עם הפלשתינים לא יעלו יפה.

אנחנו נעדיף הסכם. אם שותפינו הצפויים למשא-ומתן במסגרת מפת הדרכים לא יעמדו בהתחייבויותיהם, נבטיח שמירה על קיום האינטרס הישראלי בכל דרך.

הבחירות שייערכו מחר ברשות הפלשתינית הן הזדמנות היסטורית לפלשתינים להתקדם בצעד ענק להגשמת מטרתם - להגיע לעצמאות לאומית במדינה משלהם.

הפלשתינים דחו ב-1947 את ההצעה להקים מדינה. ההיסטוריה זימנה להם הזדמנות נוספת, להקים מדינה עצמאית. מימושה של הזדמנות זו, כרוך בויתור על חלק מחלומותיהם הלאומיים, כפי שאנחנו ויתרנו על חלק מחלומותינו הלאומיים.

בבחירות מחר, ובצעדים שיבואו לאחריהן, הם יידרשו להחליט:
האם לקחת את גורלם בידיהם או להניח פעם נוספת את המפתח בידי הקיצונים, אלה שהובילו אותם עד היום מדחי אל דחי, ודנו אותם לחיי אומללות וסבל.

חשוב להבהיר כאן: אנו מעוניינים בשכנות טובה, פורייה ומקדמת. אנו תומכים בהקמת מדינה פלשתינית מודרנית, דמוקרטית, המכבדת זכויות אזרח ומשגשגת כלכלית. רווחתם היא רווחתנו, טובתם היא טובתנו, יציבותם היא יציבותנו.

אני עוקב מקרוב אחרי הבחירות הפלשתיניות. קיבלנו החלטות חשובות שתכליתן לאפשר את קיום הבחירות בצורה חופשית ומסודרת. אני מקווה שהתוצאות יאפשרו להתקדם עם הממשלה הנבחרת, בהנהגתו של מחמוד עבאס, לכיוון של הסדר.

אני לא שותף לכל מהלכי האימים שכבר מספרים לנו כמה קשה ונורא יהיה כאן אחרי הבחירות ברשות. ישראל תדע להתנהל ולפעול בכל הנסיבות, מול כל תרחיש, כדי לשמור על האופקים הביטחוניים והמדיניים ולקדם את התקוות לשינוי המציאות.

מגובה בהסכמה בינלאומית רחבה, ישראל תמשיך לעמוד על דרישתה, לקיים את כל השלבים של מפת הדרכים. אם הפלשתינים ימשיכו להתחמק ממילוי התחייבויותיהם יש לנו יכולת להגן על ישראל ולפגוע בטרור ובמחולליו כשם שעשינו עד היום ואף ביתר שאת.

המלחמה הקשה בטרור לא נפסקה ולא תיפסק כל עוד עומד האיום על ביטחונם של אזרחי ישראל. האצת בניית גדר הביטחון, יחד עם היכולות המשופרות של צה"ל וכוחות הביטחון האחרים ומרחב הפעולה הגובר של ישראל - יהיו התשובה לטרור.

גבירותיי ורבותי,

בצד המאמץ האדיר להגשים את חלומנו לשקט, לשלום ולביטחון, איננו יכולים להתעלם ממה שמתרחש בתוכנו, באיכות החיים בתוך ביתנו. המחויבות שלנו לבניית חברה ערכית וחזקה היא מוחלטת וחד-משמעית.

מדינת ישראל הייתה נתונה שנים אחדות במיתון כלכלי קשה, שאיים על יציבותה החברתית. התחלנו לעשות צעדים משמעותיים כדי להיחלץ מהמיתון. צעדי הממשלה הניעו את הצמיחה במשק, הגענו לשיעור צמיחה של חמישה נקודה שנים אחוז בשנת 2005, שיעור הגבוה ממדינות אירופה ואמריקה.

יצבנו את התעסוקה והורדנו את שיעור האבטלה מאחד עשר אחוזים לכתשעה אחוזים. עודדנו משקיעים זרים להשקיע סכומי עתק חסרי תקדים בתעשיה הישראלית ובמערכת הפיננסית הישראלית. סך ההשקעות הזרות הישירות במשק הישראלי הגיעו, בשנת אלפיים וחמש, ליותר מששה מיליארדי דולרים. כל המדדים הכלכליים מצביעים על כלכלה ישראלית איתנה, המהווה יעד אטרקטיבי למשקיעים זרים. צעדים אלו נעשו על-ידי הממשלה בראשות אריאל שרון, בגיבויו המלא וחסר התקדים, ובהנהגת מי שהיה שר האוצר בנימין נתניהו.

עם כל זאת, עדין לא עשינו די לצמצום הפערים בחברה. לא הגנו מספיק על חלקים בציבור הנתונים במצוקה קשה. לא גילינו מספיק חמלה כלפי אלה שאין להם. מאז שנטלתי על עצמי את האחריות לעיצוב מדיניות הכלכלה והחברה במדינת ישראל החלטנו לשנות דגשים ולקבוע סדר עדיפויות אחר.

השגת יעד זה לא תוגשם באמצעות חזרה למשטר החלוקה של הקצבות ותמיכות, אלא על-ידי קביעת יעדים ברורים בשני התחומים המרכזיים לחברה מודרנית: חינוך ועבודה. אנחנו חייבים לאפשר שוויון הזדמנויות לכל אזרחי ישראל ושוויון ביכולת המימוש של ההזדמנויות הללו. כל אזרח ישראלי ראוי לחינוך הטוב ביותר ולסביבה התומכת והמתמרצת אותו להתפרנס בכבוד. שילוב שני אלה הוא המפתח לצמיחה ולצמצום הפערים החברתיים.

ראש הממשלה, בטרם אשפוזו, הנחה להכין תוכנית עבודה שבה יעדים ברורים ודרכי פעולה מפורטות בתחומים אלו. התוכנית הזו תוצג בפני הציבור בקרוב ותהפוך לאבן בנין מרכזית במדיניות הממשלה.

גבירותיי ורבותיי,

הרשו לי לסיים במשהו אישי. שלושים ושתיים שנים אני משרת את מדינת ישראל. מן העמדה אליה נקלעתי בשל מחלתו של ראש הממשלה שרון אני רואה את ישראל נאבקת בקשיים ובמצוקות גדולים אך אני רואה גם את שביב התקווה שניצת בעיניהם של ישראלים רבים, בפעם הראשונה מאז שנים רבות.

וכדברי אריאל שרון: "אסור לנו לתת לרוח החדשה, הנותנת תקווה לעמינו, לחלוף על פנינו ולהותיר אותנו בידיים ריקות... אני אינני מתכוון להחמיץ את ההזדמנות הזו".

מכאן, במעמד הזה אני מצהיר: אני מאמין בעם ישראל ובמדינת ישראל, אני מאמין ברצונם הכן של אזרחי ישראל לחיות בשלום, בביטחון ובשלווה, ואני מאמין ביכולת שלנו להשיג מטרה זאת כשאנו מאוחדים.

מכאן אני שולח איחולי החלמה לאיש אשר בחמש השנים שחלפו הוביל אותנו אל המציאות בה יש סיכוי לעתיד - טוב יותר. אני מקווה כי בקרוב, נוכל לומר לו: לאורך הלכנו.

תודה רבה.