אני כותב שורות אלו בתגובה לפניית אתרכם אל הציבור ליתן מידע בקשר לצדקת מרים בת ממה מזרחי. צדקת יסוד עולם, שבזכות תפילתה נפקדה בתי בילד, ואני עצמי נעשיתי לסבא של ילד מקסים.
מן הראוי לציין, כי אינני איש דתי. לבתי האהובה היתה בעיה רפואית, הקשורה ביכולת להכנס להריון וללדת. אינני זוכר היום מיהו שהמליץ בפני ללכת לפקוד את קברה של הצדקת מרים בת ממה מזרחי.
כאשר הלכתי עם בתי לפני 7 שנים לקיברה, כבר לא היתה לי אמונה שבתי תיפקד בילד. לא ידעתי כלום על הצדקת, אך סביב קברה ראיתי הרבה יהודים ובעיקר הרבה נשים. המצבה שלה נטמעת, כמעט נעלמת, צפופה ודחוקה בין קברים בהר המנוחות בירושלים.
אישה אחת, סיפרה לבתי ולי, בעיניים דומעות מהתרגשות, את הסיפור של מרים הכובסת הצדקת. מרים היתה עובדת ככובסת בבתי ירושלים, ובעיקר בבית צדיק גדול, שנודע כמי שהיתה לו יכולת לברך בפרי בטן ולהיענות בְּהן.
יום אחד התייצבה הכובסת לפני הצדיק וביקשה שיברך אותה עצמה שתזכה ללדת ותהיה לאם. הצדיק סירב להעניק לכובסת שלו את הברכה, וכאשר הכבידה עליו את בכייה ובקשותיה, עמד ומירר בבכי.
מרים הצדקת לא הרפתה מהצדיק, "מדוע אינך רוצה לברך אותי בילד?", הקשתה, "מדוע אתה מברך את כולם ואותי לא?". יום אחד פתח הצדיק את סגור לבו בפניה: "גזירה מן השמים היא", אמר למרים, "אם את תלדי, ייולד לך בן זכר והילד ימות בהגיעו לגיל בר מצוה, ועל כן אינני נעתר ליתן לך את הברכה".
מרים הצדקת התעקשה לקבל את הברכה וטענה בפני הצדיק: "הן החיים והמוות בידי ה', ואתה, מורי ורבי, תן לי את ברכתך". כוחו של הצדיק לא עמד בהפצרותיה והוא העניק לה את ברכתו.
הצדיק בירך, ומרים נפקדה בבן זכר. אכן כאזהרת הרב, למרבה האסון, חלה הילד ונפטר בהגיעו לגיל בר מצווה.
מרים, שאיבדה את בנה יחידה, לא נשברה. היא הקדישה את יתרת חייה למצוות, לתמיכה באנשים ולמעשי חסד. בעיקר היתה ידועה בארגון פרוכות נפלאות לבתי כנסת. את הפרוטות שהרוויחה מעמלה המפרך ככובסת, חילקה לעניים ותרמה לכוללים ולאברכים, ואילו היא עצמה, התקיימה בפת קיבר ולחם עוני.
עם הזמן, לאחר מות ילדה של הכובסת, כאשר באו אנשים אל הצדיק לבקש ברכה לפרי בטן, שלח אותם הצדיק אל מרים הכובסת. "לכו אליה", אמר, "ברכה ממנה תגאל אתכם ותעניק לכם את שאתם מבקשים".
אכן רבים זכו לברכתה עוד בחייה, והקדוש-ברוך-הוא, מסתמא לא יכול היה לעמוד מנגד אל מול צדקתה וזכיותה של המזוכה בייסורים.
כאשר נפטרה מרים הצדקת, פשטה הידיעה על אודותיה בירושלים, אט אט נודע לכולם מלוא רוחב יריעת מעשי החסדים שגמלה עם הבריות. עם הזמן הפך מקום קיברה למקום ציון קדוש ומקום עלייה לרגל, לכל הנשים שהיו זקוקות לרחמי שמיים בתחום הקמת זרע בר קיימא.
רווחה השמועה, שכמעט כל מי שביקשו מהצדקת ברכה לפרי בטן, זכו לקבל את מבוקשם.
תנאי אחד היה צריך להתמלא: הצדקת פקדה בחלום את המשחרות לקיברה, והודיעה להן ברמז את תשובתה, אם בשמיים היו נעתרים לתפילתה. אם ננעלו שערי שמיים, לא הופיעה הצדקת בחלומה של העותרת.
ימים ספורים לאחר שהלכתי עם בתי אל ציון קיברה של הצדקת, סיפרה לי בתי כי הצדקת פקדה אותה בחלום, הופיעה בתמונה שתלתה בקיר, הרימה את הצעיף שהליט וכיסה את פניה, חייכה אל בתי חיוך אוהב והינהנה בראשה לאות חיוב.
לבתי נודע, כי נפקדה בעובר בר קיימא, כמה שבועות לאחר החלום שבו ביקרה אצלה הצדקת.
מרים מזרחי בת ממה הכובסת, צדקת יסוד עולם. נדיבה שאינה יכולה לסרב, וזכתה שאין המקום יכול לסרב לעתירותיה.
מי יתן ונדיבותה, צדקתה וזיכרה הקדוש יגנו על עם ישראל, אמן.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
