טראומת שרון

האירוע המוחי שבו לקה ראש הממשלה אריאל שרון, העמיד באופן טבעי, ואגב מוצדק מבחינת הרציונל הריגשי, את ציבור המשקיעים הישראלי בבורסת הכספים מול דילמה: כיצד לנהוג בכספם בנסיבות שבהן שניה אחת בגורלו של מנהיג מדינה, מטילה צל כבד מול הווה ועתיד וגוררת אחריה חוסר ודאות פוליטי, מדיני, ביטחוני, ובודאי במקרה הנדון מהפן הכלכלי.

ההיסטוריה של בורסות העולם רצופות בארועים טראומטיים, נקודתיים למדינות. לדוגמא: רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995, אשר גרם לצניחה של כ-4.1% בבורסה של ת"א, אך ימים ספורים לאחר מכן חזרה הבורסה לרמות השערים שנרשמו לפני הארוע.

מקרה אחר של טראומה, בדרג גלובלי, היא התקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה ב-11 בספטמבר 2001 בניו-יורק. "ערפל הקרב", מה שהצטייר כמבוכה, בלבול וחוסר תפקוד של הנשיא ג'ורג בוש, יצר חלל ממושך של אי ודאות ועימו אפקט הדומינו והתוצאה: נפילות שערים וקריסת מניות.

חשש כזה, באופן טבעי, תמיד מקנן באוויר. הוא בלתי נשלט, בדיוק כפי שהתנהגות גוף האדם אינה ניתנת לחיזוי. אדם שואף לשמור על רכושו וכספו, התנהגות אנושית לחלוטין. לעיתים הוא יעדיף להפסיד חלק מכספו, ולצאת יציאה חפוזה מבורסה בהליכי קריסה.

להבדיל, אם נבחן משברים שהתרחשו, בעיקר בשנים האחרונות, בבורסות העולם, ניווכח כי סבלנות והתנהלות מושכלת של מי שבוחרים בדרך השקעה בורסאית, תמיד משתלמת.

אחד המקרים הידועים בהיסטוריה של משברים, בהם השווקים הגיבו בקיצוניות, היה רצח הנשיא ג'ון קנדי בדאלאס טקסס, בנובמבר 1963. קנדי היה האהוד בנשיאי ארה"ב ומותו זיעזע את האומה האמריקנית. מדדי הדאו-ג'ונס בבורסת ניו-יורק הגיבו כצפוי בירידות שערים חדות. אך בתוך פרק זמן של חמישה ימי מסחר, חזרו השווקים לרמות הגבוהות שהיו לפני הארוע.

מנקודת ראותי, כמי שעוסק משך 13 שנים בבורסות הכספים בארץ ובעולם, ותיחקר מאפייני התנהגות של משקיעים עד נבכי העבר של התנהגות במשברים בטווח הקצר והארוך, אין ספק כי הציבור הישראלי בעיצומו של הלם הפגיעה המוחית אצל ראש הממשלה גילה הפעם בגרות.

אולי זה ניסיון העבר. אולי זו הכרת ההתנהגות של הבורסות והמגמות מהסתכלות היסטורית, ויתכן שזה קשר ישיר לתגובה המהירה של חברי הממשלה ונבחרי הציבור, שגילו אחריות לאומית והציגו את תחושת הביחד.

יהיו אשר יהיו הסיבות, ברור כי לאחר שישראל הפנימה את המתרחש בטראומת ראש הממשלה אריאל שרון, יש להסתכל על המשקיע הישראלי בבורסה כמי שגילה מחד איפוק ומאידך בגרות.

ואת שני התכנים הללו - איפוק ובגרות - ניתן לשייך גם לדרג של המשקיעים הכבדים, המנוסים, להם יש אורך רוח רב יותר בהכירם את המערכת ואת התנודות, וגם למשקיע הקטן שחרק שיניים ואיפשר לבורסה לשוב להליך של יישור קו מחודש.