שוב מכת-פתע, שהמודיעין לא צפה אותה, כמו במלחמת יום הכיפורים? האשמות אלו, שהתקשורת מלאה בהן כיום, יחזרו, כנראה, אחרי כל כישלון חדש של קברניטי הביטחון הלאומי של ישראל. והכישלונות יחזרו, כל עוד לא יתוקן פגם יסודי במערכת קבלת ההחלטות בממשלה, והוא - בניית החוליה המקצועית המקשרת בין המידע שמספק המודיעין לבין דרג מקבלי ההחלטות. זו החוליה שצריכה לתרגם את ס"ה המידע המצוי, במבט מערכתי כולל (ולא רק של שרותי המודיעין), לנוסחת התנהגות צפויה של הצד שכנגד.
בשפה המקצועית קוראים לזה - בניית פרדיגמה. פרדיגמה כזו הייתה בהישג-יד לפני אסון יום הכיפורים, לו רק היה מי שיחבר בין נתוני המודיעין של אז עם תורת הלחימה הסובייטית שנחשפה 5 שנים לפני כן, ב"מתקפת-הטט" של ראש השנה הוויאטנמי. פרדיגמה מדויקת על התנהגותו הצפויה של יאסר ערפאת הוגשה על-ידי כותב שורות אלו ליצחק רבין, ז"ל, שנה לפני הירצחו (כשהמודיעין הממוסד הגיע לאותן המסקנות רק 7 שנים מאוחר יותר), ופרדיגמה של עליית החמאס לשלטון צעקה לשמיים בפני כל מי שעקב אחרי מערכת ההסתה שהתנהלה בתקשורת של הרשות הפלשתינית, מאז הוענקו לה האמצעים לכך על-ידי ישראל.
ודוגמה אחת מיני רבות: ראיון בטלוויזיה הפלשתינית עם תלמידות בית ספר, המסתובב ברשת האינטרנט בעולם, בו שואל המראיין - "מה יותר טוב? שלום עם זכויות מלאות לעם הפלשתיני או להיות שהיד?" והתשובה, ללא היסוס, היא - "להיות שהיד. העולם הבא חשוב יותר מהחיים עכשיו". אז עם הלך רוח כזה, הניזון משטיפת מוח שיטתית ועלילות דם נבזיות, יכריע רוב ההמון למען חיים בשלום ובכבוד או למען לראות דם ואש ותמרות עשן אצל היהודים?
ואז מי אשם בעליית החמאס לשלטון? המודיעין (שסיפק את התמונה הקיימת) או כנסת ישראל שלא השכילה לחוקק חוקים נגד הסתה ולהגנה על כבוד העם היהודי (אך דאגה לחוקים למען זכויות חתולים ואווזים)? ולמען הגילוי הנאות: לא אחד ולא שניים מחברי הכנסת קיבלו הסבר על הצורך בחקיקת הגנה לישראל, זמן רב לפני שהועלה נושא "גדר ההגנה לישראל".
והנה פרדיגמה מסוכנת יותר לעתיד המדינה. חוסר חוקים נגד הסתה אנטי-יהודית בכל מקום בעולם כבר מגדל במוסדות האקדמיה האמריקנית את דור שונאי ישראל שבעוד כמה שנים יקבע את מדיניות ארה"ב כלפינו. את המקדמה לכך כבר ראינו ברדיפה הנבזית של מערכת המשפט האמריקנית נגד אוהדי ישראל - יהודים ונוצרים - כפי שזה התבטא, בימים אלה, בטיפול בלארי פרנקלין ואנשי השדולה הישראלית בוושינגטון, שכל פשעם היה בזה - שחשבו כי על ארה"ב וישראל לשתף פעולה, בכל הדרגים, במלחמה נגד אויב משותף.
הגיע הזמן שנפסיק לחפש את מחדלי המודיעין ונתחיל לטפל, ביתר רצינות, במחדלי בית המחוקקים של ישראל. הנה האתגר המונח לפתחה של הכנסת ה-17.
