|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
קדימה רצה ריצת אמו"ק לזרועות החמאס, גם אם שריה עדיין מצהירים שלא יידברו איתו ● מי שדוגל ב"חזון" של 2 מדינות ממערב לירדן, ובבחירות דמוקרטיות ברשות הטרור הפלשתינית, ממילא יצטרך להידבר עם מי שנבחר שם
|
שריה של ממשלת שרון-אולמרט יוצאים מגדרם כדי לגנות את רוסיה, צרפת והמדינות שתבואנה בעקבותיהן על נכונותן להידבר עם החמאס, המוגדר כארגון טרור. הצהרותיהם נוגדות הן את ה"הגיון" והן את המדיניות של אותה ממשלה עצמה.
ממשלות ישראל, מאז ממשלת אוסלו ב-1993 ועד ממשלת הטרנספר ב-2005-6, דבקות בקונספציה השגויה כאילו יש הבדל בין 2 סוגי טרוריסטים:
א. טרוריסטים "טובים" (הרוצחים ערפאת, ראג'וב, דחלאן ודומיהם ושליחיהם, ומכחיש השואה אבו-מאזן), שאיתם מותר לדבר, ומותר לסייע להם, לממן אותם, לחמש אותם, לגרש למענם יהודים, למסור להם שטחים, להעלים עין מפיגועיהם, לפטור אותם מסיכולים ממוקדים, להתנהג איתם בכפפות משי - הכל כדי לאפשר להם להקים מדינת טרור לצד ישראל בתחילה ועל חורבותיה בהמשך.
ב. טרוריסטים "רעים" (חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ודומיהם), שאיתם אסור לדבר כי מטרתם להשמיד את מדינת ישראל.
כל הנימוקים שהועלו בעבר בזכות מתן ומתן עם אש"ף - הארגון לשחרור פלשתין (כולה!) - תקפים גם לגבי החמאס. אם המתן ומתן עם אש"ף, שהוביל ל"שלום" אוסלו ולמלחמת אוסלו, היה מבוסס על הגיון כלשהו, הרי שיש הגיון להידבר גם עם הארגון האחר שמטרתו דומה, אמצעיו דומים, ורק מספר השלבים בתוכנית ההשמדה שלו שונה. לפיכך סביר להניח שמהר מאד נשמע את ביילין מצדד בדיבורים עם החמאס, ונראה את פרס הנצחי מתרוצץ בין המדינות התורמות לטרור כדי שתמשכנה לממן את מנגנוני הביטחון, כלומר את המחבלים במדים של מדינת הטרור "המפורזת".
אדריכלי מלחמת אוסלו ידועים כחתרנים בלתי נלאים, ואולמרט הוא מנגנון הביצוע של מדיניותם המסוכנת. פרס כבר מתגאה ש"קדימה" היא בעצם "העבודה", כלומר זכה ומלאכתו נעשית בידי הימין לשעבר, שחצה את כל הקווים האדומים.
ממשלת שרון הגדירה - בצדק - את הרשות הפלשתינית כרשות תומכת טרור. היא קואליציה של ארגוני טרור. ע"ע הרוצח ברגותי המתראיין שוב ושוב מן ה"כלא" הישראלי ומנהל מגעים ומפגשים פוליטיים במסגרת המערכת הפוליטית הפלשתינית כאילו כלל אינו נתון מאחורי סורג ובריח, הכל במסגרת שלטונות "אכיפת החוק" של מדינת ישראל.
ובעניין אכיפת החוק, שכה מדובר עליה בישראל של אולמרט עד שמפעילים את צה"ל והמשטרה כמיליציה פוליטית מול אזרחים: היכן היו זרועות "אכיפת החוק" כאשר אנשי השמאל עברו ביודעין על חוק איסור המגעים עם ארגון הטרור לשחרור פלשתין כולה (אש"ף), לא אכפו את החוק, והיום עמיר פרץ - מועמד לראשות ממשלה! - אף מתגאה בכך שעבר על החוק ביודעין ובכוונה תחילה?
קדימה רצה ריצת אמו"ק (אירוע מוחי קל) לזרועות החמאס, גם אם שריה עדיין מצהירים שלא יידברו איתו. מי שדוגל ב"חזון" של 2 מדינות ממערב לירדן, ובבחירות דמוקרטיות ברשות הטרור הפלשתינית, ממילא יצטרך להידבר עם מי שנבחר שם. מי שרוצה שלום באמת, לא "שלום עכשיו", צריך לבטל את עצם קיומה של רשות הטרור, ללא קשר איזה ארגון טרור שולט בה.
|
|
יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בשנים 2001-2005
|
|
| תאריך:
|
11/02/2006
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2006
|
|
ד"ר רון בריימן
|
|
|
משטרת ניסו שחם חוברת לתקשורת ומכה שנית, והפעם בפרשה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי, אביה שוני ודודה ראובן, שאליה נוסף כספיח שמו של מי שהוצג כ"ראש משפחת פשע", מאיר אברג'יל.
|
|
|
|
|
בימים אלה מתקיים במערכת השיפוטית, מתחת לפני השטח, אחד הקרבות הרגישים. שחקניו העיקריים: שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מצד אחד; ומנהל הנהלת בית המשפט, שופט בית המשפט המחוזי בועז אוקון, ונשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, מן הצד השני. העניין העומד על הפרק: מינוי דוברים למערכת השיפוטית.
|
|
|
|
|
מכח סעיף 130 לפקודת מס הכנסה, רשאי המנהל: "להורות דרך כלל או לסוג מסוים של נישומים, על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה הנובעת מעסק או משלח יד, והוא רשאי לקבוע באותן הוראות כללים לשיטת ניהול הפנקסים".
|
|
|
|
|
אחד מאנשי הציבור שנפצעו במאורעות עמונה הצהיר לתקשורת שלמרות פציעתו הקשה, אין בלבו על השוטרים שהפליאו בו מכות... אך המשלח אולמרט - עליו נאמר "לא נשכח ולא נסלח". צליל דומה נשמע בעצם הימים האלה מפי הדורשים ועדת חקירה ממלכתית. "אין לנו נגד השוטרים; אך נגד המשלח אולמרט..."
|
|
|
|
|
יש הרואים בעמונה את נקודת השבר. כביכול מה הם עוד רוצים? כבר גירשו מגוש קטיף 9000 יהודים, הרסו את ביתם, את בתי הכנסיות, את המדרשות, את החממות, זרקו אותם ללא בית, ללא פרנסה, ללא רכוש, ללא עתיד, רמסו את זכיותיהם הבסיסיות ביותר כבני אדם ולאיש לא איכפת.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
