התקדימים שיצר פסק הדין <br>בעניין קרן ההסתדרות

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב נסים ישעיה החליט לצרף את חברת "קרן ההסתדרות" לרשימת המשיבים בתביעה שהגישה קבוצת חברי הסתדרות בראשות פרופ' שמעון שטרית בנושא מכירת חברת שיכון ובינוי לחברת אריסון השקעות במחיר הנמוך משמעותית משווי החברה.

"קרן ההסתדרות" היא החברה שהחזיקה במניות שיכון ובינוי בפועל ומכרה אותן.

לעומת זאת החליט השופט להוציא מרשימת המשיבים את מזכ"ל ההסתדרות עמיר פרץ. הסיבה: בעת שגובשה העסקה לא נשא פרץ תפקיד כלשהו בהסתדרות. כמו כן דחה השופט את כל הטענות המקדמיות של ההסתדרות, אריסון השקעות, עוזי ורדיזר מנכ"ל שיכון ובינוי ואפרים צדקה יו"ר החברה.

בהחלטה המפורטת והמנומקת קבע השופט ישעיה שני תקדימים חשובים הנשענים, בין השאר, על פסיקה של בית המשפט העליון.

התקדים הראשון מתייחס לשאלה האם יש מקום לתביעה נגזרת נגד ההסתדרות שהיא אגודה עותומנית ולא חברה. השופט ישעיה אינו רואה מקום להבחין בין אגודה עותומנית לחברה בסוגיה זו, ומתיר הגשת הבקשה.

השופט ישעיה קובע: "אינני סבור שמוצדקת ההבחנה בין חברה ואגודה שיתופית מזה ואגודה עותומנית (או עמותה לפי חוק העמותות 1980) מזה, רק בשל היעדרם של אינטרסים כלכליים ישירים לחבר באגודה עותומנית. מן הדין להגן אף על אינטרסים אחרים של חבר האגודה ועל האינטרסים הכלכליים של האגודה העותומנית עצמה באמצעות הענקת הזכות לחבריה-בעליה לתבוע בשמה ובמקומה, מקום שהאורגנים שלה מסרבים לעשות כן משיקולים פסולים או בלתי ראויים". בהמשך מוסיף השופט ישעיה: "מדוע תישלל מחבר בעמותה, ובמקרה זה מחבר בהסתדרות, הזכות לשאול, לחקור, ואף לתבוע בשם העמותה אם הוא סבור כי האורגנים או הגופים המוסמכים שלה פעלו באופן בלתי תקין, תוך פגיעה ברכושה או באיתנותה הכלכלית והכספית". את הנושא מסכם השופט ישעיה: "אני סבור כי אין למנוע מן המבקשים את הגשת הבקשה לאישור תביעה נגזרת מן הטעם שאין הם בעלי מניות בקרן ההסתדרות".

התקדים השני מתייחס לשאלה האם רשאי בעל מניות או בעל זכויות בחברה או בתאגיד אם (ההסתדרות במקרה הנוכחי) לנקוט הליך של תביעה נגזרת בשם חברת הבת (קרן ההסתדרות) שהיא הצד לעסקה. השופט ישעיה מתיר תביעה כזו.

בהקשר זה כתב השופט: מעמדה האיתן, יותר או פחות, של העמותה, ובמקרה זה של ההסתדרות, הוא בהחלט בעל צביון כלכלי ו/או קנייני והוא מעניינם של החברים בה ובאינטרס הישיר של המבקשים במקרה זה. קבלת תמורה גבוהה וראויה יותר (כפי שסוברים המבקשים) עבור נכסיה, תשפר את מצבה הכלכלי ומעמדה הציבורי של ההסתדרות ותסייע לה לקיים את מטרותיה וחובותיה באופן יעיל וטוב יותר לטובת חבריה, והמבקשים בכלל זה. כך, למשל, קבלת תמורה גדולה יותר בכמה מאות מיליוני שקלים ממכירת שיכון ובינוי הייתה מאפשרת לה להימנע ממכירת נכסים אחרים, או להגדיל את היקפן הכספי של קרנותיה ובכך לאפשר להגן ביתר יעילות ואפקטיביות על זכויות העובדים-החברים. והוסיף ישעיה: מטעמים אלה אני סבור שיש להחיל, או ליישם, על דרך ההיקש ומכוח סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, את הדין הקיים לגבי תביעות נגזרות בחברות גם לגבי אגודות עותומניות (ועמותות שבאו במקומן לפי חוק העמותות) באותו אופן ומטעמים דומים לאלה שהניעו את בית המשפט העליון להחיל את דין התביעה הנגזרת על אגודות שיתופיות. ועוד קבע השופט ישעיה: הנסיבות שתוארו על ידי המבקשים מצביעות לא רק על טענות שיש, או אמורות להיות, להסתדרות נגד המשיבים-הרוכשים אלא גם נגד המוכרת - קרן ההסתדרות - שכן האחריות למכירת שיכון ובינוי בחסר או במחיר נמוך, כפי שטוענים המבקשים, מוטלת גם עליה או בעיקר עליה כצד ישר לעסקה. וסיכם השופט ישעיה: בהחלט תיתכן האפשרות, מבחינה עקרונית ופורמלית, להגשת תביעה של ההסתדרות נגד חברת הבת שלה, קרן ההסתדרות, בגין מכירת שיכון ובינוי במחיר מופחת ובלתי ראוי, או בשל מעשים או מחדלים שגרמו לחברת האם הפסדים כספיים.

השופט ישעיה קבע כי ב-30.9 תתקיים ישיבה של בית המשפט לשם קביעת מועד לחקירת המצהירים השונים בתביעה.