המוסר הכפול של מזוז

מהעיתונות התרשמתי, שמני מזוז מגלה יושר ציבורי למופת. בתגובה לבג"צ של התנועה למען איכות השלטון כנגד המשך כהונתו של צחי הנגבי, מזוז טוען: "ראוי היה כי השר הנגבי ייטול אחריות אישית, ויתפטר מכהונתו בממשלה כבר בשלב זה".

בהמשך הידיעה מובאים דברים נוספים בשם אומרם: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא, כי לאחר הבחירות, וככל שהעניין יהיה רלוונטי, אין למנות את הנגבי לשר בממשלה החדשה שתוקם, אף אם טרם תתקבל החלטה סופית בדבר הגשת כתב האישום כנגדו, וזאת עד לקבלת החלטה סופית בעניינו וכפוף לתוכנה".

מי שכבר תהה על קנקנם של מני מזוז והתנועה למען איכות השלטון, בוודאי כבר איבד מתמימותו בכל הקשור למידת הצביעות והציניות של הללו. למי שעדיין לא מבין תחת איזה מוסר כפול הם פועלים, וכיצד משתנות הנורמות כאשר מדובר במישהו "משלנו", מוטב שיסכית להשתלשלות האירועים הבאים.

יהודה שפר, הוא יו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון בישראל (רלב"ה), שכיהן בעבר כפרקליט במחלקת הבג"צים בדרגה של סגן לפרקליט המדינה. אין כל ספק שתפקידו הנוכחי הוא קידום משמעותי ונאה, ובוודאי שדורש מידת אמון גבוהה ביותר. אין למשל להעלות על הדעת, שימנו לתפקיד זה אדם שלא זוכה מעבירה מסוג פשע שיש עמה קלון. נכון? ובכן... תתפלאו לדעת עד כמה זה לא מדוייק.

כיו"ר עמותת נמר - נפגעי מס רכוש, נתקלתי לפנים בשפר פעמים מרובות, כמי שייצג את המדינה מולי בבג"צים המרובים שהגשנו. הרביתי להלין על מצגיו הכוזבים ועל שיבוש הליכי משפט, אך עדנה ארבל הטילה עליו לבדוק את עצמו והוא מצא שהכל היה בסדר, ואילו הנשיא ברק, כלל לא הגיב.

בבג"צ 7634/98, הצלחתי למלכד אותו. מצגיו הכוזבים גרמו לכך שאיאלץ למשוך את העתירה, אך מאוחר יותר, עלה בידי, במסגרת עתירה אחרת, להציג ראיות המפריכות את המצג וזכיתי בעתירה. במרס 2001 פניתי בתלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, כנגד שפר ומעורבים נוספים.

הימים הפכו לחודשים, ובנובמבר 2001, המליצה ועדת איתור - שמואל הולנדר, יורם טורבוביץ', שלמה גור - ששפר ראוי לכהן בתפקיד יו"ר רלב"ה. לשאלותי אם היה ידוע להם על התלונה כנגדו, שהיתה בטיפול מתקדם, הם סירבו להשיב, ואף טענו שאין לי מעמד (וזה נשמע בערך כמו... אנחנו לא מעוניינים לשמוע עליו מילים רעות...).

המינוי עדיין התעכב. שפר נאלץ להמתין חודש נוסף, עקב בג"צ כנגדו בעניין הטרדה מינית, שהוגש על-ידי חיילת בשם דנה מועד, בעת ששירת במילואים, ובדצמבר 2001 הוא התמנה ליו"ר רלב"ה. בינתיים, ועד מחוז ירושלים המשיך את הליכי הבדיקה, עוד שנה חלפה, וביום 1.1.03 נשלח אלי מכתב המודיע לי על הגשת קובלנה ופתיחת תיק משמעתי (בד"מ 23/02) כנגד שפר.

עכשיו רבותי הקוראים, שימו לב. זהו למעשה כתב אישום בגין שיבוש הליכי משפט בבג"צ - עבירה שיש עמה קלון - כנגד מי שמכהן כיו"ר הרשות למלחמה בהלבנת הון. הייתכן שמהנגבי דורשים שיתפטר עוד בטרם הוגש כתב אישום ואילו לגבי שפר, אין דורשים ממנו שיתפטר גם לאחר שהוגש כתב אישום?

מה שהתרחש לאחר מכן, מתאים לסרט מתח. הפרקליטות כולה הזדקפה על רגליה האחוריות, להפעיל מכבש לחצים אדיר על ועד מחוז ירושלים ולבטל את רוע הגזירה. ברבות הלחצים, קיימה הלשכה דיון נוסף אך לא נסוגה מעמדתה.

בשלב זה, נכנס אליקים רובינשטיין לפעולה. מתוקף תפקידו, הוא ממונה על מחלקת הבג"צים, ואילו התברר בדיון באיזה אופן מכינים הודעות לבג"צ התוצאה היתה עלולה לפגוע בסיכוייו להתמנות לעליון. ביום האחרון לכהונתו כיועץ משפטי לממשלה, הוא הורה על הפסקת ההליך המשפטי, באחת ההחלטות המושחתות ביותר שעליהן חתם אי פעם יועץ משפטי לממשלה בישראל.

למי שתמה, יצויין שלפי סעיף 79ב בחוק לשכת עורכי הדין, יועמ"ש רשאי להפסיק הליכים משמעתיים לעורכי-דין בשירות הציבורי, אלא שרובינשטיין לא הכין היטב את שיעורי הבית שלו.
בדיקה שערכתי בדברי הכנסת, העלתה שהסעיף בחוק, אושר בנימוק של "טובת הכלל".

מרוח הדברים ברור היה שמדובר במצבים מביכים שאליהם עלול להיקלע פרקליט, אם פעל בעניינים לאומיים כגון ענייני חוץ וביטחון, ויש לאפשר לו לאחר מכן להיחלץ בכבוד. רובינשטיין, כנראה לא היה מודע לכך. האיש לא נזהר וציין מפורשות בהחלטתו שהוא החליט להגן על פרקליט בשירות הציבורי, דהיינו שהוא פעל משיקולים של "טובת הפרקליט".

לשכת עורכי הדין, התרעמה ורגזה על ההחלטה של רובינשטיין והחליטה לערער עליה... בפני היועץ המשפטי לממשלה. אלא שהערר הגיע לידי עדנה ארבל, שהפכה לממלאת מקומו עד שנבחר מני מזוז. ארבל, שהיתה הממונה הישירה על שפר בעת ביצוע העבירה, קיבלה לידיה את הפנייה. אין ספק שבירור היה עלול לסבך אותה אף יותר מאת רובינשטיין. על כל פנים, ניגוד העניינים הקיצוני שבו היתה מצוייה, לא הפריע לה, וכמובן שהיא דחתה את הערר.

כאשר מזוז התמנה ליועץ משפטי לממשלה, פניתי אליו ודרשתי שיבטל את ההחלטה של רובינשטיין ויחדש את ההליך המשמעתי כנגד שפר. הבקשה נדחתה. דרשתי כמו כן, שירשום הערה בתיקו של שפר, שהוא הואשם בשיבוש הליכי משפט, אך גם בקשה זו נדחתה.

בהערת שוליים, אזכיר שכל התלונה בעניינו של שפר נשלחה בזמנו אל בעל תפקיד בכיר בתנועה למען איכות השלטון. בשיחה שהתקיימה למחרת, הוא נאנח ואמר, שאינם פועלים כנגד אנשי מערכת המשפט.

אז רבותי הקוראים, לאחר מה שארע עם שפר, שלא זוכה מעולם לאחר שהוגש כנגדו אישום בעבירת שיבוש הליכי משפט - עבירה מסוג פשע שיש עמה קלון - כיצד מעז מזוז לדרוש מהנגבי להתפטר, עוד בטרם הוגש כתב אישום? והאם אפשר בכלל להשוות בין עבירותיו של הנגבי לשיבוש הליכי משפט בבג"צ?

קישורים חשובים:

פנייה למני מזוז לבטל את החלטת רובינשטיין.
קטעי עיתונות בעניין שפר והקובלנה המשמעתית.
התכתבויות וקטעי עיתונות בעניין יהודה שפר ודנה מועד.
פרטי העתירה שהליכיה שובשו - קרא סעיפים 9-52 - מסמך שהוגש לנשיא ברק במסגרת הליך משפטי.