בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
איך בדיוק הם יצברו ניסיון?
|
|
|
תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מחייבות את הצדדים לפנות לגישור - אך מגבילות את מספר המגשרים, ואף מונעות כניסתם של חדשים לתחום משום שהן מונעות מהם לצבור את הניסיון הדרוש
העומס בבתי המשפט הוא אחד הגורמים המרכזיים לכך שההליך המשפטי אורך זמן רב וכרוך בעלויות מרובות. הדבר הפוגע ביכולת של מערכת המשפט לספק שירות הוגן ויעיל וגורם לכך שהשירות המשפטי אינו זמין לציבור רחב, שידו אינה משגת או שמעדיף להיפגע באופן בלתי חוקי מאשר לפנות לבתי המשפט. בכך פוגע העומס בשלטון החוק. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות נועדו לקצר ולייעל את ההליך המשפטי, על-מנת להקל על העומס בבתי המשפט. כניסת התקנות לתוקף נדחתה מספטמבר 2019 לינואר 2021, עקב לחצים והתנגדויות של לשכת עורכי הדין. אחד השינויים המרכזיים שכלולים בתקנות החדשות, הוא בכך שהצדדים יהיו מחויבים לקיים הליכי גישור ולדווח לבית המשפט על תוצאתם. המגשרים שיקבלו את התיקים לגישור, לפי התקנות החדשות, הם הנכללים ברשימה שערכה הנהלת בתי המשפט ועומדים בתנאי הקבלה. עליהם להציג ניסיון בגישור או להיות שופטים בדימוס. ואולם, ישנם מגשרים רבים ללא ניסיון, ביניהם עורכי דין רבים אשר עברו קורס גישור, אולם לא עסקו בכך בפועל. מגשרים אלה, שאין להם מספיק ניסיון על-מנת להיכלל ברשימה, מעוניינים לקבל תיקים לגישור חינם, כדי לצבור את הניסיון הנדרש, אולם אין להם דרך לעשות כן. דוגמה מובהקת היא הגישורים בתביעות קטנות. רבים מהתובעים והנתבעים בתביעות קטנות מסכימים לגישור, כשזה מוצע להם. לגישורים בתביעות קטנות שיעורי הצלחה גבוהים, הדרך היחידה שמגשר יכול לקבל גישור בהן קטנות היא באמצעות לשכת עורכי הדין או באמצעות תוכניות הכשרה מודרכת (פרקטיקום) במסגרת קורסים לגישור. למרות שישנם כאמור מגשרים רבים, המעוניינים לקבל תיקי תביעות קטנות לגישור בהתנדבות, ולמרות שבבתי המשפט אין מחסור בתיקי תביעות קטנות המתאימים לגישור, כמות התיקים שמגיעה לתוכניות אלה מצומצמת ואינה מספקת את הביקוש לביצוע גישורים בהתנדבות. מצב זה יוצר תוצאה אבסורדית, לפיה מצד אחד בתי המשפט עמוסים בתביעות, העומס הכבד של התיקים גורם לפגיעה בצדדים המתדיינים, שאינם מקבלים את תשומת הלב הנדרשת (וכתוצאה מכך, לעיתים גם אינם מקבלים את התוצאה הצודקת והנכונה), ומצד שני, יש מגשרים שמעוניינים לגשר בהתנדבות ואין להם דרך לקבל תיקים. התקנות החדשות מהוות גם הזדמנות לעורכי דין רבים למצוא אפיק פרנסה נוסף, שהולם את המטרות המרכזיות של מערכת המשפט: הקלה בעומס וסיום תיקים בהסכמות במקום בפסקי דין. הפתרון המוסכם תורם באופן משמעותי גם לאמון הציבור במערכת המשפט, שנפגע לאחרונה לא רק בגלל העומס. התקלה בהעברת תיקים לגישור משמעותית גם בגלל שעד היום נערך רק סבב קבלה אחד לרשימת המגשרים מכוח התקנות החדשות, שכאמור נכנסות לתוקפן בעוד כשלושה חודשים. למגשרים נוספים, שאמורים להצטרף לרשימה זאת, אין דרך לצבור את הניסיון הנדרש. וכך יוצא, שמי שלא עסק בגישור בפועל, או מי שאינו שופט בדימוס, לא יכול לחדור לרשימת המגשרים. הכותב הוא עורך דין ומגשר
|
|
הכותב הוא עורך דין ומגשר.
|
|
תאריך:
|
06/10/2020
|
|
|
עודכן:
|
06/10/2020
|
|
עו"ד גל גורודיסקי
|
|
תמ"א 38 צפויה להסתיים בשנת 2022, וכבר עתה משרד הפנים מקדם הצעת חוק חדשה שתחליף את מתכונתה נוכחית. התוכנית, שבמקור נועדה לחזק מבנים נגד רעידות אדמה, הפכה עם הזמן לכלי להתחדשות עירונית וחידוש מבנים, והייתה כדאית בעיקר בערי המרכז עבור בעלי הזכויות שקיבלו לרוב תוספת נאה לדירה, ממ"ד, מעלית וחידוש המבנה. הביקורת נשמעה מאחר שתמ"א 38 תפסה תאוצה באזורי המרכז בלבד, לאור שיקול הכדאיות הכלכלית של היזמים, כאשר מנגד הפריפריה נזנחה, ללא חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה וללא חידושם.
|
|
|
עתירה נגד החלטת ועדת הערר במחוז תל אביב, שדחתה את ערר העותרת, במסגרתה נידונה בקשה להיתר מכוח תמ"א 38. מהות הבקשה היא הריסה של בניין קיים והקמת בניין חדש תחתיו.
|
|
|
אביגדור ליברמן שוב מאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לתפור לו תיק. הפעם בתוכניתם של אופירה וברקוביץ' (ערוץ 12, 25.09.20). דבריו ההזויים נועדו, לפי הבנתי, לתעתע בגורמי האכיפה ולסכל בדיקה רצינית ו/או חקירה משטרתית נגדו. הפעם בפרשת כלי השיט ובפרשת קונסול הכבוד, שאותה חשפנו ב-News1 (10.09.20).
|
|
|
כך פותחת פרשת השבוע (דברים לב): [א] הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה; וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי. פירושים רבים נכתבו על הפסוק הזה וכאן נביא רק את פירושו של ה'אור החיים': ש(משה רבנו) דיבר עם שני הרכבות שמהם בנוי האדם, אחד חלק הרוחני שיתיחס בשם השמים, ואחד חלק הגופני שיתייחס בשם הארץ. והוא ממשיך לבאר: וכשדבר לרוחניות שבאדם קרא אליו ואמר הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, פירוש חלקי השמים (הרבדים הרוחניים שבאדם) שלהיותם טמונים בנסתר לזה קראם להאזין, ואמר כנגדו דבור קשה כי הנפש תסבול מרות בענייני הבורא כי תכיר חיובה, וכנגד הגוף שהוא בנגלה אמר ותשמע הארץ, פירוש חלקי הארץ, אִמְרֵי-פִי. כי הגוף, להיות טבעו רחוק מהמושכלות צריך אמירה רכה לשמוע. מפליא עד כמה זה מסביר את המתחולל אצלנו.
|
|
|
כילדים היינו עומדים בערב הפסח סביב המדורה של שריפת החמץ ואבא היה מנצל שוב ושוב את הרגע כדי להמחיש לנו מה המשמעות של יהודי עובד השם, שעושה את מה שהוא עושה פשוט כי השם ציווה. כמו ברוב הבתים של דור שני ושלישי לניצולי שואה, היחס לאוכל והקפדה על בל תשחית היו סוג של קודש קודשים. ועכשיו, להשליך אוכל טוב לאש?!
|
|
|
|