בחיי המעשה, הליך גישור יהיה אפקטיבי כאשר המגשר בא אליו עם ידע, מידע והכנה מוקדמים, ומפעיל אקטיביות מלאה בדיון, כמו גם בהעלאת רעיונות לפתרון הסכסוך; כל זאת בניגוד לתיאוריות הגורסות שעדיף כי המגשר יגיע כ"לוח נקי", מבלי שהוא יודע מראש דבר על המחלוקת בין הצדדים המגיעים לגישור, וימנע מלהציע הצעות משלו לפתרון המחלוקת
קיימות מספר תיאוריות בהקשר להליך הגישור המתאימות אולי ליצירת מודל אידיאלי, אך אינן מוכיחות עצמן כמעשיות כלל ועיקר. תיאוריות אלה מבוססות על מניעים נעלים, ומרופדות במונחים שנשמעים טוב, אך טמונה בהן סכנה לא רק מפני שהן "יפות", אלא בעיקר שהן נוחות לאימוץ על-ידי המגשר, מצד אחד, ועלולות להטעות את הציבור, מצד שני.
תיאוריה נפוצה כראוי לנפצה, לפני שתכה שורשים מטעמי נוחות, היא זאת האומרת כי מוטב שמגשר מגיע להליך כ"לוח נקי", ושומע מהצדדים לראשונה את טענותיהם מבלי שקרא, למד והתעמק במסמכים הרלבנטיים. ה"הגנה של התומכים בתיאוריה זאת היא כי כך מתחיל ההליך כביכול מחדש (כאילו לא היה דבר לפניו), והמגשר הוא כ"נייר חלק" מוכן לספיגה ראשונית, ולכן ההליך יתבצע בזרימה חופשית.
ובכן, אין למעט בחשיבות הרבה שיש ליכולתו של מגשר לנתב את הליך הגישור בהתאם לדינמיקה המתפתחת בו. מגשר טוב צריך, בין היתר, להפעיל גמישות מחשבתית שתאפשר לו הסתגלות מיידית לתנודתיות המתהווה בהליך. ערנות מתמדת, תפישה חדה ותושייה הם תשתית חשובה ביותר בשדה הפעולה של המגשר. קשה בכלל להניח שיכול אדם להיות מגשר טוב אם לא ניחן באלה.
אך ממש כמו שנגן- יהיה המוכשר במוסיקאים- יכול להיות וירטואוז גדול רק אם יש לו הידע הטכני והכרת הכלי, כך גם יכולת האלתור והניווט של מגשר- העירני, החד, הגמיש והמקורי ביותר- תהיה במיטבה כאשר הוא מוכן להליך. מידע, למידת החומר ושליטה בו, חיוניים ליצור את הקרקע על-פי הצורך ועל-פי מיטב כשרונו.
מי שחושב שניתן לזנק לתוך תיק בהליך גישור, ללא הכנה, ללא למידת החומר ועיבודו, ללא חשיבה מוקדמת- ועדיין לנהל גישור יעיל ומועיל, יעשה טובה לעצמו (וחסד לצדדים בתיק) אם יבחן בכנות האם, ללא הכרת הנתונים והתכוננות מראש, יוכל לנהל הליך אופטימלי. האם יוכל לכלכל מהלכים כמו כיצד לגשת לעניין? את מי מהצדדים להשמיע ראשון? האם יוכל להיות ערוך ומוכן למהמורות שעלול לקטוע את ההליך באיבו? האם ידע כיצד לנהוג אם ייראה לצדדים כי ההליך הגיע למבוי סתום? האם יוכל להפנות את הצדדים לנקודות חולשה שמתגלות במסמכים ואולי צריכות להיקלח בחשבון בנכונותם להגיע להסדר.
רק מגשר שיש לו מידע מקיף בנושא הסכסוך יכול להוליך את הצדדים על החוט הדק שבין "אימת הדין" (אם הנושא יגיע להכרעה בבית המשפט) ובין "קניית סיכונים" (במסגרת הסדר גישור). הוגנות עסקית, בחינת נסיבות, איזון אינטרסים- כל אלה מטרות נעלות ורצויות, אך הצדדים יהיו קשובים אליהן רק כאשר יווכחו שהמגשר מודע לפרטים ובקי בנושא הסכסוך. תיאוריה נוספת שאינה עומדת במבחן המציאות, גורסת כי המגשר צריך לשמוע הצעות להסדר מהצדדים, אך אל לו להציע הצעות משלו.
ובכן, בעולם האמיתי, הצדדים מצפים ומעונינים לשמוע הצעות להסדר מהמגשר. המגשר אומנם עובד עם הצדדים "בגובה עיניים" (וראוי ורצוי שכך יהיה), אך מבחינתם הוא האוטוריטה. לא משנה אם מקורה של סמכות היא יכולת לתת הכרעה (כמו שופט או בורר), או היכולת לנתב את הליך גישור ולהובילו לקראת הסדר (כפי שצריך מגשר לעשות). עדיין, עיני הצדדים נשואות למוצא פיו של המגשר. הם שם, כי לא הצליחו להגיע להסדר ישיר ביניהם. מבחינתם, המגשר נמצא שם כדי "לספק את הסחורה". לגביהם, הסחורה היא הסדר - מלא, חלקי, מוגבל, או לפחות התקדמות בניהול המשא-ומתן - אותו דבר שייתן להם את ההרגשה שיצאו מההליך עם יותר ממה שנכנסו אליו. נדיר שיקרה הדבר ללא שהמגשר יציע דרכים לפתרון או יעלה מתכונות אפשריות להסדר.
ולא רק זאת - לכל אדם יש את ה"לחשן" הפנימי שלו שלוחש "לא" כאשר מועלית הצעה על-ידי הצד שכנגד. לעומת זאת אנשים, מטבעם, קשובים יותר למה שמציע הגורם הנייטרלי, בעל הסמכות. מגשר אסור שינסה לכפות או ללחוץ על הצדדים בשום אופן שהוא. אך אם לא יהיה אקטיבי בהנפקת רעיונות להסדר, ייצא ההליך חסר, הצדדים יחושו כי לא קיבלו מהמגשר את התשומה המיוחלת, והסיכוי להפחתת הסדר יפחת.
ובעניין מידת האקטיביות שעל מגשר להפעיל - קיימת תיאוריה נוספת האומרת כי רמת ההתערבות של המגשר בהתנהלות הדיאלוג בין הצדדים צריכה להיות מועטה ביותר. על-פי תיאוריה זאת - ישחקו הצדדים בפני המגשר, והוא יתערב רק ל"הפריד בין הניצים", או כאשר נראה כי ההליך בשלב גוויעה.
שוב תיאוריה לחוד ופרקטיקה לחוד. אומנם המגשר אינו שחקן ראשי בהליך ובמת הגישור היא של הצדדים. אך מגשר הוא הבמאי, ובתור שכזה, הוא חייב להיות אקטיבי לכל אורך הליך הגישור. מגשר חייב להכניס את ההליך לפעולה מההתחלה, לנתב ולמקד אותו, לנווט אותו לקראת פתרון לשמור על אווירה דינמית במשך כל ההליך ולשמר את החיוניות גם של הצדדים וגם של ההליך. זאת יוכל לעשות רק כאשר הוא אקטיבי. והוא יוכל להיות אקטיבי רק אם הוא מוכן היטב להליך. ובכך נסגר המעגל בנקודה בה התחילה רשימה זאת.
סיכום
הליך גישור יהיה אפקטיבי כאשר המגשר בא אליו עם ידע, מידע והכנה, ומפעיל אפקטיביות מלאה בדיון כמו גם בהעלאת רעיונות לפתרון הסכסוך. זניחת כמה תיאוריות נוגדות - שובות לב ככל שיהיו, אך מנוגדות לחיי המעשה - תימנע שברון לב של צדדים שבאים, ובצדק, עם צפיות מההליך ומהמגשר, ותעשה רק טוב לגישור.
__________________
פורסם במקור בביטאון המוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי (גליון מס' 4, יולי 2002)
