איך התרחקנו מהמציאות

הליכוד

בליכוד, למעט עוזי לנדאו שעזב את הלשכה והוולוו, איש, ללא יוצא מן הכלל, לא עזב את כיסאו ולא הדיח את שרון וחבריו, שמעלו באמון הציבור שבחר בהם, כפי שאמר שפטל: "כשר מבחינה חוקית אבל מסריח מבחינה ציבורית". אותם אנשים שרימו את ציבור בוחריהם, בעצם השתתפותם בממשלה ובכנסת לא מגיע להם אמון. גם מיכאל איתן ויובל שטייניץ, הנחשבים ישרים והגונים, מהווים סטייה חזקה מדרך הליכוד לכיוון הים. עוזי לנדאו אדם ישר, אך להיות ישר, אולי זה תנאי הכרחי אך בוודאי לא די בו להנהיג תנועה. צדיק אחד על עשרות דבוקים לכיסא זה לא יחס המצדיק בחירה.

אולי נתניהו היה בסדר? נתניהו שהאיץ את מהלך ההפרטה - ביחד עם נערי האוצר, שזולגים למגזר הפרטי שאותו הם מעודדים - גרם להתמוטטות מעמד העצמאיים הקטנים ודחק חלק גדול מהמעמד הבינוני למטה והעלה את האלפיון העליון למעלה. לא הופקו שום לקחים מההפרטה בבריטניה, שבוצעה כבר לפני כ- 20 שנה. כיום מתברר מעל לכל ספק שבאנגליה חברות ממשלתיות נמכרו למקורבים במחיר מתנה, וכיום כבר ברור שרמת השירות ירדה ועלותו גדלה פלאים, יד נעלמה כבר אמרנו?

חלק נכבד מה"צמיחה במשק" היא פיקטיבית, קבלנים, השאירו מאחור את השוק המתמוטט ופנו לאירופה ואמריקה, שם הם עושים חייל עם עובדי בניין ותשתיות מכסיקנים ויגוסלבים. הם משלמים מיסים בישראל כי בארץ הקומבינות ניתן לשלם מיסים נמוכים אם אתה, מקורב וכך נוצר מצג השווא שהמשק צומח. הצד השני של הצמיחה הוא בחברות הזנק, שנמכרות לתאגידים בין לאומיים ופעילותן המרכזית עוברת ממערב לים התיכון, וכך שוב נוצר מצג שווא על צמיחה כביכול.

לפני שנתיים 30% מההון במשק היה שייך ל- 18 משפחות האוליגרכיה, כיום ביבי הגיע להישג חסר תקדים: 70% מההון במשק שייך ל- 18 משפחות האוליגרכיה. אילי הון יהודיים מרוסיה נדחקים בגסות ע"י האוליגרכיה המקומית, שמפעילה את הפרקליטות, המשטרה והתקשורת, שנמצאות בידיה. האוליגרכיה לא רוצה לחלק את הון המדינה השייך לה עם היהודים העשירים מרוסיה. גם שרים אחרים לא השאירו שום חותם על העשייה בישראל, למעט כמה קשרים שיצרו עם כמה אוליגרכים בארץ ובחו"ל, לצורך קידום עסקיהם העתידיים.

העבודה

כן עמיר פרץ כבר מסודר, יש לו עבודה. בתו של מנהיג הפועלים הקטנים אפילו לומדת בחו"ל, כי בארץ הרמה נמוכה מדי וחוץ מזה צריך לדאוג לדור העתיד. עמיר פרץ סיפח כמה אנשים שהקשר בינם לבין המציאות הוא מקרי. אומר אבישי ברוורמן שלא כל הכלכלה היא חברות הזנק וצריך לטפח חברות אחרות. שצריך להגדיל את התעסוקה ואז יהיה כסף לשלם למועסקים החדשים שכר. למשל מה? מפעלי מזון? טכסטיל? נעליים? גרביים? פיתות? מנקי בתים וגננים של פרופסורים מבאר שבע? מה בדיוק מתכנן ברוורמן?

עוד טייס נמוך במפלגה הוא עמי איילון, בעל החזות הספורטיבית והצעידה הנמרצת (לאן?). עמי איילון אמר שאם ניתן לערבים תקווה הם יתמתנו. כן נתנו להם תקווה, בנסיגות חד-צדדיות, ובתוך שנים לא רבות שטיח הציונות יגולגל כליל גם מיפו, שיח מוניס, חיפה ועכו מה שביניהן, לעבר הים. הערבים מעודדים מתקווה זו ואומרים זאת אך כנראה שקסדת הטייס הווירטואלי של איילון מפריעה לנ"ל לשמוע.

קדימה

חונטת אנשי הכוחות חשאיים, שלא הייתה מביישת אף משטר צבאי "נאור" מהסוג שנראה לאחרונה בארגנטינה ולא מזמן נראה גם בטורקיה. ראשי שב"כ: אבי דיכטר, כרמי גילון. בכיר שב"כ גדעון עזרא ובכירה במוסד ציפי לבני, לתפארת מדינת ישראל, הם ראשי המפלגה. ישראל היא המדינה בעלת משטר המכונה דמוקרטי, היחידה בעולם עם ריבוי כה צפוף של גנרלים ואנשי כוחות חשאיים, המאכלסים את רשויות השלטון.

אין להניח שאדם שאופיו עוצב במערכת המבוססת על הונאת האויב, שפעם היה ערבים, ישכח מה שלמד ולא יפעיל את הטכניקות שלמד והתמחה בהם על אויביו הפוליטיים. במשטר כזה ניצב מזרחי עשוי "לצאת צדיק".

אוריאל רייכמן, מר חוקה, עדיין לא הפנים שהחוקה שהוא רוצה תקרב את הקץ של המדינה היהודית, תכניס לשכנותו מוסלמים רבים ועשירים, תגרום לבניית מסגד בשכונת מגוריו, ותהפוך את סביבת עבודתו לדו לשונית (ערבית-עברית). בגליל, ששמעון חברו למפלגה רוצה את ייהודו (בסתירה לחוקה) כבר מתחיל מהלך של כניסת משפחות מוסלמיות לישובים יהודיים בחסות הבג"צ (זה קשור לחוקה לא?). אוריאל רייכמן גם לא הפנים שהחוקה, טובה ככל שתהיה היא לא מחסום של מטר אפילו, לשחיתות הפוליטית מצד אחד ולרדידות המחשבתית של מקבלי ההחלטות מצד שני. איך בתור שר חינוך, יסביר לילדים הרכים למה הצטרף לאוסף נדיר של מושחתים, נהנתנים, ומקושרי הון-שלטון?

שמעון פרס, איך לא, משקיע עשרות מיליונים מכספו, במסגרת "מכון פרס לשלום ולהתראות", ב"חינוך" המוסלמים הגרים בין הירדן לים, וכן בפיתוח מנהיגות, חקלאות ועוד. שמעון כבר שכח כמו רבים לפניו, מהי המטרה של הקמת מדינת ישראל, מדינה לעם היהודי, ומתחיל כבר לשכפל את ההצלחה הזמנית בסיוע מאסיבי לאויבנו.

הפרשות הנחשפות לאחרונה על שרון, אולמרט, משפחותיהם ועסקיהם הענפים, שלהם ושל חבריהם, הן תוספת מרעננת לריח הרע הנודף מהפוליטיקאים הישראלים.

שס

מפלגת הצדיקים, שהכזיבה את המוני המזרחים מהמעמד הנמוך, בוחריה, שמאוכזבים כבר שנים מאבו חצירה (תמ"י), מדוד לוי, שטרית וחבריהם המזרחיים, שבהזדמנות הראשונה תפסו ג'וב עם נסיעות לחו"ל. ה"צדיקים" הנוכחיים שנכנסים ויוצאים מבית הסוהר, לחדרי החקירות, לא נותנים שום תקווה למשהו חדש ואמיתי. גם עובדיה, המנהיג, אינו משמש דוגמה אישית ונוסע ברכב פאר מנקר עיניים, מה? הריפוד של רכב לא גרמני לא מספיק רך למנהיג השכבות החלשות והנזקקות?

דגל תורה

דגל תורה פונה לציבור החילוני בכך שהיא מציגה את מימוש חזון החסד והצדקה, אך לא מכירה במעלת הנתינה השביעית של הרמב"ם: לתת לאדם הלוואה לרכוש השכלה כדי להסתדר בחיים ולא להיות נזקק לבתי תמחוי שבהם הם גאים.

האיחוד הלאומי

אנשי האיחוד הלאומי, שהובילו את המאבק בגירוש יהודי חבל עזה, נכשלו ללא ספק. מבחן התוצאה הוא הקובע. המאבק נוהל בצורה לא מקצועית, חובבנית ועלובה. אנשים נחמדים ואינטליגנטים אינם כנראה ערובה מספקת להנהגה של ציבור.

בקיצור נראה שבבחירות הקרובות אין כל כך בעד מי להצביע. אולי יש לנו עוד מספיק זמן עד שתגענה הקטסטרופות האמיתית:

א. איסלום מואץ של ישראל בקווי 49. כבר כיום יש שני נתונים מדאיגים, שהצלבתם מדאיגה ביותר-

1. מקרב בעלי זכות הצבעה יש כיום 13% מוסלמים.
2. מקרב כלל תלמידי יב' יש 13% מוסלמים.
3. מקרב כלל תלמידי כיתות א' יש 40% מוסלמים!!!

ב. חומניזציה של ירדן ומצרים (בירדן מעל 60% אחים מוסלמים במצרים 20%) ואולי איחודם ופתיחת ומלחמת ג'יהאד על ישראל (תחזית זו טובה לפחות כמו תחזית של עמי איילון על חזון השלום שחזה בלילותיו עם סרי, או של שמעון פרס על מזרח תיכון חדש).

ג. פיתוח יכולת גרעינית של מצרים, באורניום המצוי בשפע בסיני (מפות המרבצים הועברו ע"י עושי "השלום", בגין, דיין, וויצמן ושרון, מנהיגים שראו קצר ונמוך).

ד. המוסלמים יהוו רוב משמעותי בצרפת, המדינה בעלת נשק גרעיני היחידה באירופה (היטלר כבש את השלטון עם פחות מ- 30% וזה לא נראה כל כך רחוק בצרפת).

נראה שיש לערוך כמה שינויים יסודיים במבנה המשטר המכונה דמוקרטי, ללא כל קשר למפלגה זו או אחרת:

1. להעלות את אחוז החסימה ל- 4-5 מנדטים.

2. להוסיף את המועצה לביטחון לאומי כרשות שלטון עם חזון ותקציבים ארוכי טווח, שתטפל לא רק בתחום הביטחוני אלא גם בתשתיות, חברה וחינוך, שהם ללא ספק חלק חשוב מהביטחון הלאומי. רצוי שאנשי צבא יגיעו לשם כיועצים אך לא יהוו בשום אופן את ראשיה. הספיקו לנו כבר אנשי צבא בעלי כתפיים רחבות וראש קטן.

3. לשנות את תבנית הבחירות לבחירות אישיות, שכספי מימון המפלגות ישמשו לעשייה אזרחית במקום למצגים אינפנטילים של חברות פרסום. בצורה זו הבוחרים יוכלו לראות מה עשה המועמד למען האזרח ולא רק מה דעותיו, מהם חזונותיו אם לא לומר חזיונותיו, ובכמה בר-מצוות/חתונות/בריתות הופיע.

4. לתמוך בהקמת רשתות טלוויזיה אינטרנטית (ערוץ טלוויזיה המשודר בכבלים, לטלוויזיה מרשת האינטרנט) ובצורה זו בתקציב לא גדול, ללא כל אישור ותשלומי עמלות לשלטון ניתן להקים ערוצים בלתי תלויים באוליגרכיה, שקובעת כיום מה יראו ומה ישמעו, ולעשות צעד אחד קדימה לניתוק ההון מהתקשורת.

5. להקים רשות אזרחית למלחמה בשחיתות, שתפעיל סוף סוף את הצדק ולא את החוק, שהולך בדרך כלל לאיבוד. ע"י הפעלת צי של מאות רכבים עם מסכי ענק, שיסעו בכבישים ויציגו את קלונם של המושחתים ברבים, זאת ללא כל צורך בתביעות משפטיות ארוכות. יופעל לחץ על המושחתים, לפנות את משרתם הציבורית. לחץ על שופטים שמוציאים אנס על תנאי, לחץ על אישי ציבור שהפכו את שליחותם לקרדום לחפור בו מטילי זהב, לחץ על ביניש שדרך קשריה בפרקליטות סייעה לבעלה להתחמק ממשפט ועונש. לחץ על אהרן ברק שמעסיק את אשתו, לחץ על מני מזוז שקרובי משפחתו פרקליטים במוסדות שלטון ועוד ועוד. אולי לחץ כזה על גונן שגב, שמכר את קולו של רפול, לרבין, היה מיישר אותו ומונע ממנו בעתיד להידרדר לפשע.

6. יגויסו שחקני חוץ כמו ראש ממשלת דרום קוריאה בדימוס, לוחם בשחיתות עם קבלות ואשף כלכלי, וג'וליאני לוחם בפשע עם קבלות. אולי אם אנו מעסיקים בצד הנמוך של השכר פיליפינים, תאילנדים ורומנים ובצד הגבוה של השכר, אירופאים ואמריקנים במשחקי כדור, ויועצי תקשורת אמריקנים לקראת בחירות, הגיע הזמן לגייס כמה שחקני חיזוק בליגה הממשלתית.

7. לתת למבקר המדינה יכולת חוקית להגיש כתבי אישום ללא צורך בפרקליטות, המשוחדת בקשרי הון-שלטון.

כך אולי נוכל להגיע למשבר האמיתי והגדול, הנמצא מעבר לפינה, חזקים יותר.