הציבור החושב באמת על עתידה של מדינת ישראל – חייב להראות כוחו הריאלי באי הליכה לקלפי – ובהבעת נכונות להמתין עד שיינקו האורוות. שום דבר אינו בוער... ישחקו נא הנערים לפנינו – רק בלעדינו.
את המאמר הזה כתבתי לפני כחודש – ואני חוזר אליו, ומשפצו באופן סופי.
אני מודע לכוחי הפוליטי הדל יחסית לעוצמת הפוליטיקאים המתמודדים עם מפלגותיהם עתירות ההון – אבל אשמח להעביר חוות דעתי הצנועה – למי שרק יחפוץ. ימים יגידו...
זוכרים שהבטחתי להקים מפלגה עממית בישראל? באמת שהתכוונתי לכך ברצינות. טוב. אפילו התחלתי רישום חברים. אבל כולנו יודעים שמפלגה כזו לא קמה...
אז מה קרה? הכל פתאום בסדר? לא צריך מפלגה עממית? יש במי לבחור? המועמדים מהמפלגות יסדרו לנו את החיים? בעיות הביטחון יהיו בידיים טובות? הכלכלה תנווט על-ידי אנשים אחראיים? הביטחון האישי יופקדו בידי ג'וליאנים? היהיו סוף סוף פתרונות דיור נוחים לזוגות צעירים? האם סחר העבדים של חברות כח האדם יופסק? האם נתחיל לחייך במדינה הזו, כי יהיו גם בשורות טובות במבזקי החדשות?
לדעתי... שום דבר לא השתנה. יותר מכך, המצב החמיר. אפילו בחירות דמוקרטיות כבר אין כאן. שמעתם על החוק: "שוויון הזדמנויות לבחור ולהיבחר"?! אתם מאמינים שזה באמת ככה?
האם חסרי אמצעים, שלא "זוכים" לחברי כנסת מכהנים בתור מטריה כלכלית... יכולים להתמודד?
אז מה ציפיתם? שבאמת אצליח להקים מפלגה ללא תקציבים?
אבל לא אלמן ישראל. החלטתי "להקים" את המפלגה שלדעתי יש לה את הסיכוי הגדול ביותר להוביל בבחירות הבאות – עם שותפים. המפלגה שמיד אתאר בפניכם – תהיה בעזרת השם הגוש החוסם של כל יתר המפלגות.
אני מתכונן להתאמץ ולשכנע כל אחד ואחת מכם, בדם יזע ודמעות, לבחור במפלגה שמיד אזכיר. אני מאמין באמונה שלמה, שלמרות המצב הקשה, אף על-פי שכולם משקרים וצוחקים לנו ללא בושה בפנים – יש עדיין תקווה להרים ראש ולהישיר אליהם מבט נוקב חזרה. את זה נעשה לאט, ובהמשך אחרי הבחירות.
כי בבחירות האלה אנחנו עושים הכול – רק לא הולכים לבחור.
אל נא יטיפו לנו שומרי שלטון החוק את טיעוניהם... כי באמת אין לנו אפילו כוח נפשי להקשיב לשטויות הללו. ראינו ואפילו חווינו במשך כל תאריכי הבחירות בשנים האחרונות – למה שווים כל המועמדים על הבטחותיהם.
ב"יושר" קנו הפוליטיקאים את עליבותם – ושאל כל ילד או מבוגר – ויספר לך על אפסותם של הפוליטיקאים. אז שוב הם באים למכור לנו "רגע לפני..." – את מרכולתם המסריחה? (סליחה על המילה התואמת, אך הלא אסתטית).
יש לנו את הכוחות לעמוד מולם זקופי גו, ולא להתפתות לבחור בהם – רק כי נוח להם לשבת בבניין הכנסת, ולבנות את עתידם הכלכלי בצורה מושלמת.
הכוח המרכזי בעם אינו חייב להיות מיוצג על-ידי כל אלה שרוממות הצדק והדמוקרטיה בפיהם (ולחוץ...) – בתוך בניין הכנסת.
הציבור החושב באמת על עתידה של מדינת ישראל חייב להראות את כוחו הריאלי באי הליכה לקלפי ובהבעת נכונות להמתין עד שיינקו האורוות. שום דבר אינו בוער... ישחקו נא הנערים לפנינו – רק בלעדינו.
בהזדמנות "חגיגית" זו – אבקש לפרסם את דעתי על מספר מועמדים שפרצופיהם מעטרים את קמפיין המפלגות השונות – רק לתזכורת עתידית...
"קדימה" – אהוד אולמרט – חקירת שחיתויותיו עשויה להגיע עד ביהמ"ש – אלא אם ייהנה מ"חיסיון שרון". שמעון פרס – כמה כסף נצטרך להמשיך להזרים למעופף הזה, המבלה להנאתו ברחבי תבל? מאיר שיטרית – קומבינטור שכולו כישלון. צחי הנגבי – דוגמה רעה ומתמדת לשחיתות הפוליטיקה והפוליטיקאים. דליה איציק – דוגמה לאוחזת בכיסא למען הכיסא. רוחמה אברהם – נו באמת?. אלי אפללו – שיהיה בריא, פנסיה טובה. אביגדור יצחקי – בשביל זה יש חברים, המדינה לא בעניין. רונית תירוש – דוגמה מבעיתה להכשרתה כמצליחה במפלגה המניפולטיבית – ואת השרה שנשארה מאחור ממשיכים להאשים ככישלון מבודד. עתניאל שנלר – כישלון ענק כראש המינהל לבטיחות בדרכים (מאמרים שמורים לקצרי רואי...) והנה הוא באותה מפלגת אסופים.
"העבודה" – מאחר שעבדכם הנאמן כבר הקיא את המפלגה הזו בה הוא חבר, הנה רק מילה קטנה על שלישיית המקומות 24-22: אבי יחזקאל – העפתי אותו מהכנסת עם עתירה פרטית לבג"צ, כאשר נסע כסגן שר התחבורה בפראות עם נהגו... משה סמיה – הדוגמה לייבוא ההסתדרות למפלגה (יו"ר ההסתדרות בנתניה). אבי ביצור – המנכ"ל של פרץ, שנדבק לבוס ומנסה להשתחל לכנסת עם הארגזים המזויפים שהעמיס בפריימריז המזויף.
"הליכוד" – סילבן שלום – תככן פוליטי רק למען עצמו. מן פרס בליכוד. היתר... נו?
"ישראל ביתנו" – אביגדור ליברמן – אלוהים ישמור כיצד מנכ"ל הפך בעזרת "כוחות השוק" שר תחבורה כושל, וכעת בהכרזתו על טרנספר ערבים מישראל – יש המכתירים אותו מטאור פוליטי...
על היתר לא אביע דעה, כי אין לי מושג מהיכן וכיצד נוטלים את העלים הירוקים הללו להיטשטש להבנת איכותם...
הבחירות הללו הוכרעו. חלק מהעם עדיין הולך לבחור...
הסיכוי שלנו (השפויים שאינם חלק מהעדר...) – לאורך זמן, ואולי גם בבחירות לכנסת ה-18. ימים יגידו – מתי תיכנס הבינה ליותר ויותר...
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
