חיים בהכחשה ומגיעים להכלה

לפני כמה שנים נוסף לאוצר המילים השימושיות שלנו המונח "הכלה". למיטב זכרוני זה היה בעיקר בהקשר של "הפרות הסדר" הפלשתיניות. לפני כמה חודשים הוחל המונח הזה על "התפרעויות" הערבים בערים המעורבות וממש לאחרונה הוא הוחל על התמותה כתוצאה מהמגפה. אינני יודע מה יכילו בשלב הבא אבל עד אז עלה בדעתי שצריך לחפש את שורש ההכלה, למצוא את המצע שעליו צמחה ההכלה הזאת. הממצא הראשון בחיפוש הזה מצביע על מכנה משותף בולט לשתי ההכלות הראשונות, והממצא הוא הכחשה. מכחישים ניסיונות רצח של יהודים באמצעות אבנים ובקבוקי תבערה אז קוראים לזה 'הפרות סדר', מכחישים פוגרומים אז קוראים להם התפרעויות.



וכמובן, השורש של ההכחשות הנ"ל הוא בהכחשת הקשר האלוקי שלנו לארץ הזאת, הכחשה שממנה נובעות זכויות שכביכול יש לאחרים הטוענים לבעלות על הארץ. אני מניח שגם להכלה האחרונה, הכלת התמותה מהמגפה, יש שורשים של הכחשה, הכחשה של קדושת החיים. פרשת השבוע שנקראת תמיד בשבוע הראשון של חודש אלול פותחת בפסוק (דברים טז): [יח] שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק. יש בפסוק הזה כמה דגשים אבל נתרכז רק בשנים מהם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק. חשוב מאוד לזכור תמיד שלא מכוח עצמנו אנחנו פה אלא מכוח העובדה שהקב"ה נתן לנו את הארץ.



זכרון תמידי שאת הארץ הזאת נתן לנו ה' אלוקינו יחנך אותנו לענווה מצד אחד ומצד שני יעניק לנו את ההחלטיות ואת עוז הרוח לדחות על הסף תביעות מופרכות לשותפות בבעלות על הארץ. ועל בסיס ענווה כזאת יש יותר סיכוי למשפט צדק. כמו שאומר ה'אור החיים' הקדוש: כאן העיר הערה גדולה לחפץ לשפוט בצדק, והוא כי כשירצה לעמוד הדיין על משפט האנשים... יהיה בסדר זה, שיעביר מבין עיניו שני הנושאים, ולא ילביש משא-ומתן ההלכות שיעשה באנשים אשר להם הריב לומר כפי זה יתחייב פלוני, וכפי זה יהיה להפך, אלא יעשה עיונו כאילו אין אדם שצריך להוראה זו עתה אלא לעמוד על הדין לדעת הלכות התורה ואחר שיעמוד עליו בדרך זה מה שיעלה במצודתו, ידין בו לבעלי דינים, יזכה הזכאי, ויתחייב החייב.

חסרה הודאה

מִשְׁפַּט-צֶדֶק אפשרי כאשר אין השופט יודע מי נגד מי ומדוע, אומר לנו 'אור החיים'; השופט דן בעניין מופשט, מנותק מבעלי הדין, וכשמגיע למסקנה רק אז משליך אותה על בעלי הדין. אולי כמו דפי מבחן בלי שם הנבחן, רק עם מספר זיהוי שלא מוכר לבוחן. יכולים לדמיין את בג"ץ דן בדרך הזאת? במקרה כזה הוא יצדיק את האות צ' בשמו... משפט צדק כזה יכול לעשות רק שופט שזוכר תמיד כי הוא עצמו עומד למשפט בפני הכוח העליון, השופט את כל הארץ. והרי בדיוק את העובדה הזאת מכחישים, את מציאותו של כוח עליון שאכפת לו מכל מה שנעשה או לא נעשה כאן בעולמנו. זו ההכחשה הראשונית שעליה בנויות כל ההכחשות שהובילו אותנו לכאוס השורר פה.



וכמו שאפשר לשער הכל התחיל ברפורמות שהכניסו בחינוך ילדי ישראל. והקביעה הזאת אינה המצאה שלי; הנה מה שאמר לפני כמעט שמונים שנה כ"ק אדמו"ר הריי"צ, הרבי הקודם בחב"ד על החינוך המודרני כביכול שהתרחב באותם ימים: המלמדים הם אפיקורסים שאינם לובשים ציצית, לועגים מדרשות חז"ל, עושים את החומש הקדוש לסיפורי סבתא ר"ל ומהנביאים הקדושים - לספר של לימוד שפה ר"ל. המלמדים של החדרים המסוכנים והמלמדים של חברת מפיצי השכלה עוקרים את האמונה מילדי ישראל ונוטעים בהם שנאה לתורה וליהדות. אותם תלמידי החדרים המסוכנים בבתי הספר של חברת מפיצי השכלה יהיו עוכרי הדת וצוררי ישראל במידה מרובה יותר מאשר הפוגרומיסטים המסוכנים ביותר.



ידוע שאנחנו מייחלים לגאולה האמיתית והשלמה שתבוא מיד ממש. 'גאולה' זה גם מלשון 'גילוי', לגלות את האמת ולחיות לפיה. והאמת הגלויה היא שבמקביל לתהליכי החורבן המואצים שאנחנו חווים בארץ אשר נתן לנו ה' אלוקינו, במקביל להכלת הרוע - מה שכמובן מעצים אותו יותר ויותר ומאיץ את תהליכי החורבן ר"ל - אנחנו רואים בעיניים תהליכי חורבן מהירים ויסודיים הרבה יותר אצל אויבינו. בדיוק כפי שהבטיחו לנו נביאינו בשליחות ה' יתברך, בין השאר בהפטרת השבוע (ישעיהו נב): [י] חָשַׂף ה' אֶת-זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, לְעֵינֵי כָּל-הַגּוֹיִם; וְרָאוּ, כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ, אֵת, יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ. לנו עדיין קשה להודות כי זו אכן יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ, אבל בקרוב ממש תתגלה האמת, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ, בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן.