שדרות רוחמה אברהם

"עם שמתכחש לעברו ,לא יכול להמשיך לעתידו" (ברל כצנלסון)

לפעמים אנו שואלים את עצמנו מה היו אומרים מייסדי המדינה ומנהיגיה על מה שקורה היום בישראל. האם אנו עומדים בציפיות שהיו להם? האם אנו מגשימים את חזונם? טוב, אז כנראה ששאלה זו לא מעסיקה את ממשלת ישראל.

מדינת ישראל נוסדה לאחר מאבקים ותלאות תוך הקרבה אישית רבה של חלוציה. אחד מסיפורי הגבורה המוכרים עליו התחנכו ילדי ישראל עוד מהתקופה שקדמה להקמת המדינה הוא על מהגר מרוסיה שנורה בידי פורעים ערבים שהתקיפו את הישוב היהודי בתל חי עליו הגן.בנשימותו האחרונה סינן את המשפט האלמותי "טוב למות בעד ארצנו". אותו מהגר היה יוסף טרומפלדור.

באחד מכנסי הבחירות האחרונים של תנועת קדימה פרסו בכירי המפלגה את "משנתם הערכית" בפני חברי מפלגתם בצפון הארץ. בין המשתתפים היו שמעון פרס ושר החינוך מאיר שיטרית. במהלך הכנס בחר שר החינוך לשחוט כמה פרות קדשות בין השאר עשה פראפרזה על אותו משפט של טרומפלדור, בהתייחסו למפלגתו החדשה אמר "אנחנו לא אומרים טוב למות בעד ארצנו, אלא טוב לחיות בארצנו". אילו השר שיטרית היה מסתפק בחידוד לשון זה בלבד ניתן היה להתיחס לארוע כ"התבטאות לא מוצלחת", אולם המשך הדברים שנשא באותו מפגש מצביע על התפתחות מדאיגה בערכי הפוליטיקאים בישראל.

וכך אמר ביחס ליתרונה של קדימה על שאר המפלגות, "כבר אין לנו קיטבגים של מורשת של זאב ז'בוטינסקי או ברל כצנלסון על הגב. אנחנו מסתכלים רק לעתיד". נשוב ונזכיר כי הדובר הינו שר החינוך האחראי על החדרת הערכים לנוער היהודי בארץ ובעולם.

המשפט "עם שמתכחש לעברו ,לא יכול להמשיך לעתידו" המופיע בכותרת חיבור זה לקוח מדבריו של ברל כצנלסון מתחילת המאה ה- 20, אך כאילו נאמרו כתשובה מוחצת לדברי השר שיטרית (ואם לומר את האמת, אני חושש כי אם השר שיטרית ימשיך להיות שר החינוך ייתכן ובעתיד ילדי ביה"ס יכירו מתוך המשפט רק את המילה קיטבג) . בעבר כתבתי כאן על העלמות השיח הערכי בישראל אולם כאן קובע השר כי האידאולוגיה היא "פסה". בל נשכח כי מפלגת קדימה מורכבת מאנשי תנועת העבודה שכצנלסון הוא מאבותיה הרוחניים ומאנשי הליכוד שז'בוטינסקי הוא הדמות עליה גדלו כל מנהיגיה.

מצב זה מדאיג ממספר סיבות, מלבד לעובדה שללא ערכים נתקשה למצוא מכנה משותף בין חלקי העם או למצוא סיבה לעודד צעירים להתגייס לצה"ל ולהתנדב ליחידות קרביות, יחידות כמו ה- 101 שהוקמה על-ידי מייסד "קדימה" אריאל שרון. הרי שעל סמך אילו ערכים תפנה מחר ממשלת ישראל לציבור היהודי בחו"ל לעלות לישראל. אם נסתכל רק על העתיד ונחפש את הנוחות בלבד כנראה שיהודי חו"ל יבחרו בכמה הזדמנויות טובות יותר ובמדינות המציעות תנאים עדיפים.

בעבר הלא רחוק פנו ממשלות ישראל ליהודי הגולה תוך ציטוט הוגי הדעות הציונים כמו כצנלסון וז'בוטינסקי אותם מנסה שיטרית להוריד מגבו. בין השאר כתב כצנלסון "לא הביננו את עניין העלייה. טובי המנהיגים לא חשו בדחיפות הדבר, בכוחו המכריע". האם מכך שיטרית נרתע?

ייתכן וערך נוסף ממנו רוצה להתנתק שר החינוך הוא ישוב הארץ. בעקבות פרשת תל-חי אמר כצנלסון: "הולכים אנו מפני שאת שליחותנו אנו ממלאים, כי בכבוד הישוב ובנפשו הוא הדבר, כי לא שאלה של חלקת אדמה וקצת רכוש יהודי כאן, כי אם שאלת ארץ-ישראל. כי העזיבה והנסיגה הן המופת החותך על רפיוננו ואפסותנו, וכי ההוכחה היחידה על זכותנו על ארצנו, על אחדות ראש-פינה ומתולה, היא בעמידה קשת-עורף ונואשת מבלי הבט אחורנית".

כלפי אלה שטענו אז שאסור לסכן נפשות ולכן אסור להחזיק בישוב כשכרוכה בכך סכנה, אמר הסופר יוסף חיים ברנר "אם למהר ולעזוב כל נקודה שסכנה בו, הרי שעלינו לעזוב את הכל, להיסוג מכל הנקודות, ולאן?". ובדומה לכך כתב דוד בן-גוריון בזכרונותיו: "בעיני, אין הישוב הארץ-ישראלי נימוק למשא-ומתן, אלא הדבר שיש לו ערך בפני עצמו. מה עלינו לעשות כשמתנפלים עלינו? אם נברח מפני שודדים - נצטרך לעזוב לא רק את הגליל העליון, כי אם את כל ארץ-ישראל... כל זמן שאנו יכולים להגן - חובתנו להגן ולא לעזוב את מקומותינו".

אם כן מהי הדרך הנכונה כיום, האם ייתכן ועדיף להתנתק מעברנו? האם לרענן את ערכי הציונות בערכים מודרנים יותר מפי הוגי דעות מובילים כמו עומרי שרון, צחי הנגבי ודליה איציק? האם זו התבטאות ראויה לשר החינוך?

אני שלעצמי מעדיף לגור ברח' טרומפלדור ולא בשדרות רוחמה אברהם. אם הציבור לא יתעורר מהתרדמת בה הוא שרוי ייתכן ותוך מספר שנים נגור ב- 1st street ולא ברחוב אחד העם.

לסיום מתאימים דבריו של כצנלסון: "השורשים שלנו הם העבר שלנו. לכן עלינו לדעת עליהם כמה שיותר ,כדי ללמוד לטוב ולרע מה היה, ומכאן להמשיך להווה ולעתיד ברוח ובעוצמה שהיו במשפחתנו ובעמנו מאז ומעולם".