מבט לעבר האופק

מספר ימים עברו מיריית הפתיחה של הכנסת ה- 17 וכמעט 40 חברי הכנסת חדשים נכנסו למשכן. Nfc יביא בימים הקרובים ראיונות עם חברי הכנסת החדשים. הראשון שבהם הוא חה"כ זאב אלקין (קדימה).

אלקין נולד באוקראינה בשנת 1971 וכבר מגיל צעיר הפך לציוני נלהב. "למדתי עברית בסתר ויותר מאוחר הפכתי להיות מורה לעברית. לאחר מכן הקמתי את תנועת בני עקיבא בברית המועצות וכיהנתי כמנכ"ל עד התפרקותה". בסוף שנת 1990, כשהיה בן 19, עלה לישראל.

מיד לאחר עלייתו, נטל אלקין חלק מרכזי בהקמת מחלקת עלייה בארגון 'גשר' שהייתה בראשית שנות ה-90 אחד משני הגופים המובילים לחינוך ציוני של ילדי העולים. בשנת 1996 יזם הקמת גוף מיוחד באוניברסיטה העברית שעסק בקשרים אקדמיים עם מדינות חבר העמים ובהוראת מדעי היהדות בשפה הרוסית בכל העולם. במסגרת זאת ייסד שני מרכזים חדשים באוניברסיטה: המרכז לקשרים אוניברסיטאיים-חינוכיים עם מדינות ברית המועצות לשעבר והמדינות הבלטיות בתמיכת ממשלת ישראל ואת מרכז צ'ייס למדעי היהדות ברוסית.

החל משנת 2001 נטל אלקין חלק מרכזי בהקמת מערכת חינוכית ענפה של הסוכנות היהודית במדינות חבר העמים ושימש כיועץ לחינוך יהודי ברוסית של מנכ"ל המחלקה לחינוך.

זאב אלקין מתגלה כחבר כנסת צעיר ונמרץ שהגיע לכנסת כדי לעבוד. התחומים בהם הוא רואה עצמו תורם מתקשרים באופן טבעי עם עבודתו בסוכנות היהודית ובאקדמיה. כלומר, בתחום התפוצות, הקשר עם המגזר הציוני-דתי ותחום נוסף החשוב לו מאוד - הקשר עם רוסיה. "בלי טיפול בציר מול רוסיה לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה האירנית ולדעתי, אנחנו לא מתנהלים נכון".

חה"כ אלקין לא רק מבקר אלא גם מציע פתרונות. "הדרך הנכונה לפעול מול הרוסים היא לפתח מערכת יחסים יציבה המבוססת על אמון ומערכת יחסים אישית. אם הרוסים רואים בך פרטנר אמיתי, הם יהיו מוכנים לפעמים לוותר על האינטרסים שלהם. קצת מזכיר את המזרח התיכון שכבוד גובר על שכל ואינטרסים".

הוא מצר על כך שמדינת ישראל לא השכילה להשתמש במיליון העולים מברית המועצות בדיאלוג מול רוסיה. "אם אני אהיה בוועדת חוץ וביטחון מטעם מפלגת קדימה, אני אקח את הנושא הזה כדי להפנות אליו את תשומת הלב הציבורית הראויה ובנוסף, אני ארצה ללחוץ על משרד החוץ בנושא זה. כמו כן, אני יודע שיש הבנה בלשכת אולמרט שהנושא חשוב מאוד", הסביר.

חה"כ אלקין סיפר ל- Nfc על פרויקט שיזם בשיתוף פעולה עם משרד החוץ הרוסי. "הדור הבא של משרד החוץ הרוסי מקבל הכשרה אצל מורים ישראלים והיום בשגרירות הרוסית יש חמישה נציגים שלמדו אצל מורים ישראלים. הסוד לדעתי הוא השקעה לטווח ארוך וזהו תחום שלצערי ישראל עדיין לא מצטיינת בו".

תחום נוסף החשוב לחה"כ אלקין הוא תחום החינוך. "המצב של מערכת החינוך בישראל הוא אסוני. מספיק לראות את התוצאות שאירן מנפיקה - מקומות ראשונים במקצועות שקובעים את העתיד הטכנולוגי כאשר ישראל נמצאת רק בעשירייה השלישית. אני חושש שהעוצמה הטכנולוגית לא תוכל להתקיים לטווח ארוך".

התחום השלישי הקרוב לליבו של חבר הכנסת הוא נושא התפוצות. "המדינה והתנועה הציונית עושות הרבה שגיאות בנושא עלייה וקליטה". לדעתו, האשמה המרכזית נופלת שוב על תכנון לקוי. "ברגע שמדינת ישראל עברה לשיטת הפנסיה הצוברת, החלה בעיה לעולים".

הוא מספר כי המדינה רומזת ליהודים בגילאי 40-45 כי עדיף שיישארו בחו"ל ויעלו רק בגיל הפנסיה. כך יקבלו העולים סכום גדול יותר מאדם שעלה בגילאי אמצע החיים ועבד בישראל עד גיל הפנסיה. דוגמא נוספת לסכנה שבשיטת הפנסיה הצוברת היא העובדה שרבים מהעולים, לפחות 300 אלף איש, לקחו משכנתאות. אם ולא יוכלו לשלם אותם, ייפול נטל כבד על הבנקים ועל בני משפחותיהם של אותם עולים.

"דרוש שינוי חקיקה כללית של חוק הפנסיה וברגע שתקום הממשלה תוקם ועדה בין משרדית שתכין המלצות", סיכם את הנושא.

נושא ההתכנסות והציבור הציוני-דתי מטרידים מאוד את אלקין. הוא בעד תהליך ההתכנסות וזאת למרות שהוא מגדיר עצמו כמתנחל. "אני חושב שאם לא ייקבעו גבולות המדינה בזמן הקרוב, הם ייקבעו בעקבות הדמוגרפיה". הוא ממסיך ואומר: "אני חרד מתוצאות התהליך שיעבור הציבור הציוני דתי ואני אומר שזו סכנה גדולה לציבור הזה ולמדינה. צריך שיהיה מקסימום הידברות וניסיונות להגיע לפתרונות מוסכמים".

בעוד כמה שנים, טוען אלקין, ציבור הכיפות הסרוגות יהפוך ללשון המאזניים בחברה הישראלית. "אם הציבור של כיפות סרוגות יעבור התרחקות מהמדינה וזה תהליך המתרחש היום, גם במקומות המתונים, יכול להיווצר רוב יהודי לא ציוני בישראל".

כאשר ביקשתי מחבר הכנסת לנבא את מדד ההצלחה שלו לכנסת הנוכחית ולעבודתו לא היה לו קשה לענות. "הכנסת תימדד לפי אחוז ההצבעה בבחירות הבאות. אם ימשיך לרדת זו תהיה בעיה לדמוקרטיה הישראלית. מבחינה אישית, מטרתו די ברורה. "אם אצליח להביא לפיתרון של בעיית הפנסיה, עשיתי את שלי".

במדד להצלחה במישור הלאומי חה"כ אלקין לא היסס, "התשובה די ברורה", אמר, "כמה שפחות עמונות".