|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
חנות ג'יימס ריצ'רדסון בנתב"ג
|
|
|
הגשמת כלל מע"מ אפס
|
|
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין השירותים שמעניקה חברת הגשמה קוסמי בחנויות הדיוטי פרי, הוא בעל משמעות רוחבית בתחום הסבוך של מע"מ בעסקות מול תושבי חוץ
|
|
אחת המחלוקות המרכזיות בתחום המע"מ בין העוסקים לבין רשות המיסים, היא שאלת החיוב במס בשיעור אפס בגין מתן שירות לתושב חוץ. קביעת שיעור מס האפס, ובייחוד כאשר העוסק הישראלי מתחרה במתן השירותים מול גורמים שונים מחוץ לישראל, היא קריטית. מע"מ בשיעור אפס מאפשר לעוסק לנכות מס תשומות, אך חבות המע"מ בגין מתן השירות תעמוד על אפס.
הכלל הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ הוא, כי מתן שירות לתושב חוץ חייב במע"מ בשיעור אפס. סייג לכלל זה יימצא במתן שירות לתושב חוץ, כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל גם לתושב ישראל בישראל, שאז השירות יהיה חייב במע"מ בשיעור מלא. חריג לסייג זה קיים, כאשר תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין שנקבע כאמור בסעיפים 133-129 לפקודת המכס, ובמקרה כזה השירות יהיה חייב במע"מ בשיעור אפס, כפוף לבדיקת סייגים נוספים.
סעיף 30(א)(5) לחוק זכה לחידוד לשוני לפני כ-20 שנה, בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת קסוטו. אולם סוגיית שיעור החיוב במע"מ בגין מתן שירות לתושב חוץ, ממשיכה להוות כר פורה לדיונים בין מייצגים לבין רשות המיסים. למשל: האם מדובר במתן שירות או - במקרים הרלוונטיים - במכר של טובין בלתי מוחשי לתושב חוץ, שאז עשוי העוסק לטעון לחיוב במע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(2) לחוק מע"מ? למשל: האם אכן ניתן שירות לתושב חוץ, כהגדרתו וכמשמעותו בחוק מע"מ לעניין החיוב במע"מ בשיעור אפס? בהקשר זה חשוב לזכור, כי לשון הגדרת "תושב חוץ", הרלוונטית לחיוב במס בשיעור אפס בחוק מע"מ, שונה מזו של פקודת מס הכנסה. למשל: האם ניתן השירות בפועל גם לתושב ישראל בישראל? למשל: האם תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין המיובאים לעניין סעיפים 133-129 לפקודת המכס?
לכלל הקבוע בסעיף 30(א)(5) לחוק קיימים סייגים נוספים, אשר הידוע בהם נקוב בתקנה 12א(א) לתקנות מע"מ. תקנה זו שוללת את החיוב במע"מ בשיעור אפס כאשר השירות לתושב החוץ ניתן לגבי נכס המצוי בישראל. גם במקרה זה נקבע החריג לסייג, לפיו אם תמורת השירות מהווה חלק מערך הטובין, שנקבע כאמור בסעיפים 133-129 לפקודת המכס, השירות יהיה חייב במע"מ בשיעור אפס, כפוף לבדיקת סייגים נוספים. תקנה 12א(א) מעוררת מחלוקות נוספות, כגון: האם ניתן ונכון לקשור את השירות לנכס כלשהו? האם מדובר בנכס כהגדרתו וכמשמעותו לעניין חוק מע"מ? האם מיקומו של הנכס בישראל או מחוצה לה? ועוד.
|
|
|
קירש. החריג לסייג [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
חברת הגשמה קוסמי ניהול פרויקטים מספקת ליצרנים זרים, בעלי מותגים בינלאומיים, שירותי איוש דוכנים שונים בחנות הדיוטי פרי (שבניהולה של ג'יימס רי'צרדסון) בדיילות מתאימות. חברת הגשמה דיווחה על שירותים אלו כחייבים במע"מ בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, משום שלגישתה היצרנים הזרים מביאים בחשבון את עלות שירותיה בתמחור מוצריהם הנמכרים לג'יימס ריצ'רדסון. מנהל מע"מ ת"א מרכז חלק על עמדתה, משום שלשיטתו לא הוכח שהשירותים מתומחרים במחיר המוצרים המיובאים ומשום שלא הוכח ששולם מע"מ בפועל בייבוא. לפיכך, מנהל מע"מ חייב את חברת הגשמה במע"מ בשיעור מלא, לתקופה שבין מאי 2013 לבין דצמבר 2017, והוציא לה שומת עסקות בסך 9 מיליון שקל (קרן מס). החברה ערערה על השומה ושופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש, קיבל את הערעור בפסק דין, המתמקד בפרשנותו של החריג לסייג ובאופן יישומו על עובדות המקרה. בפתח דבריו סקר השופט קירש את מהות הפעילות בחנויות הדיוטי פרי, את הסדר ה"פטור ושמור" בנמל התעופה בן-גוריון ואת השלכותיו המתבקשות לעניין חידוד המחלוקת בין הצדדים. הוא הזכיר, כי רכישת טובין ששוויים עולה על 200 דולר בחנויות הדיוטי פרי, חייב במע"מ בשיעור מלא. עמדת מנהל מע"מ הייתה, כי החריג לסייג חל אך ורק כאשר שולם מע"מ בפועל על ייבוא הטובין לגביהם ניתן השירות לתושב החוץ. לשיטת מנהל מע"מ, כוונת המחוקק הייתה למנוע כפל תשלום מע"מ (במתן השירות ובייבוא בפועל). השופט קירש דחה עמדה זו, במספר נימוקים. הראשון שבהם הוא, כי אין לעמדת מנהל מע"מ כל ביטוי וכל רמז בלשון סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ ובלשון תקנה 12א(א) לתקנות מע"מ. כמו-כן, בבחינת ההיסטוריה החקיקתית לא נמצא כל ביטוי לרצון למנוע כפל תשלום מע"מ. זאת ועוד: על-אף שההוראות הפנימיות של מע"מ בהקשר זה מתייחסות לרצון למנוע כפל חיוב במע"מ על אותו מרכיב של שירות, הן אינן קובעות את החיוב במע"מ בייבוא כתנאי להחלת החריג לסייג. אמנם, מנהל מע"מ הוציא החלטת מיסוי, המתיישבת עם הדרישה להוכחת תשלום מע"מ בפועל בייבוא, אך בית המשפט בחר שלא לתת לה משקל מכריע. בנוסף, השופט קירש מצא תימוכין לפרשנותו בספרות המקצועית. בית המשפט ציין גם נימוקים ספציפיים המתייחסים לנסיבות המקרה. למשל: לא רק שמכירת המוצרים בחנות הדיוטי פרי חייבת במע"מ (אם כי בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(4) לחוק מע"מ), אלא שייבואם לישראל חייב במע"מ בשיעור מלא אם שוויים עולה על תקרת הפטור. למשל: תוצאת קבלת עמדת מנהל מע"מ היא ייקור המוצרים הנמכרים, וזאת בניגוד לכוונת המחוקק בהסדר הדיוטי פרי. בבחינת הראיות שהובאו בפניו השתכנע השופט קירש, כי חברת הגשמה קוסמי הוכיחה שמחירי המוצרים כללו את התמורה עבור השירותים שנתנה ליצרנים הזרים. הכרעתו העקרונית של השופט קירש היא בעלת משמעות נרחבת לכל העוסקים במתן שירותים לתושב חוץ, אשר תמורת שירותיהם מהווה חלק מערך הטובין, כאמור בפקודת המכס, ואשר עשויים לטעון לתחולת החריג לסייג בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ ובתקנה 12א(א) לתקנות מע"מ. אמנם, פסק הדין התייחס גם לנסיבות הספציפיות הרלוונטיות להסדר הפטור ושמור ולמכירה בחנויות הדיוט פרי, אך חלק מרכזי בהנמקת בית המשפט דן בסוגיות העקרוניות הרלוונטיות לחריג לסייג. בעתיד הקרוב נגלה אם יוגש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך לפחות בשלב זה נראה כי פסק הדין צפוי להעמיק לא מעט מהדיונים בין המייצגים לבין רשות המיסים.
|
|
|
הכותב הוא שותף מיסים במשרד גורניצקי.
את הגשמה קוסמי ייצגו עוה"ד שלומי ואקנין וראקל שיינוולד, ואת מנהל מע"מ - עוה"ד יונתן בן-דוד ונגה דגן.
|
|
| תאריך:
|
14/07/2022
|
|
|
עודכן:
|
14/07/2022
|
|
עו"ד דוד גולדמן
|
|
|
לא פשוט להכיר בעובדה שביום מן הימים מישהו מאיתנו או עלול להגיע לאיבוד כושר קוגנטיבי או אובדן הצלילות, ועקב כך לאבד את היכולת לקבל החלטות באופן עצמאי בנוגע למגוון תחומים בחייו. במצב כזה עולות שאלות רבות: מי יטפל בי? מה יקרה אם בני המשפחה יהיו חלוקים בדעותיהם? מה יהיה אם יטפלו בי באופן שונה מהדרך בה הייתי רוצה? כיצד אוודא שיבצעו את רצוני גם כאשר לא אהיה בתפקוד מלא?
|
|
|
|
|
ככל שתצביע הכנסת בקריאה שנייה ושלישית על התפזרותה והליכה לבחירות, תעבור הכנסת למצב של פגרת בחירות, המעמיד בסימן שאלה את מידת נחיצותם של 20 חברי כנסת שהתמנו מכוחו של "החוק הנורווגי".
|
|
|
|
|
ג'ידא, זו פנייה אישית אך גלויה אליך. נכנסת לכנסת מכוחם של 203 אלף בוחרים שדורשים מאיתנו, נבחרי הציבור לייצג אותם. הבוחרים האלה ועוד מאות אלפי אנשים רוצים בהמשך קיום הממשלה, ולכן אם נותרה בך טיפה של יושרה אישית זה מה שעלייך לעשות: להצהיר בגלוי ובפומבי שמרגע זה תצביעי עם הקואליציה ותשמרי על משמעת קואליציונית, או שתחזירי את המנדט לכנסת, תחזירי את המנדט לבוחר ותתפטרי מהכנסת, כי כאדם ישר, אינך יכולה עוד.
|
|
|
|
|
מצעדי גאווה הם הפגנה לכל דבר. הם נועדו לבטא מחאה על העדר שוויון זכויות כלפי להט"ב ודרישה להכרה ממסדית רחבה יותר מאשר כיום. מדובר בהפגנה שהיא אירוע פוליטי גם אם אינו צבוע בצבעים של מפלגה זו או אחרת.
|
|
|
|
|
ועדת ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (ו"ע 2272-08-20) דנה לאחרונה בשאלה מהו שווי עסקת התמורות שנקשרה בין הצדדים וכיצד יש לחשבו. הוועדה קבעה, כי בעת הערכת שווי הזכויות שנמכרו בעסקת תמורות, כאשר הצדדים לא סיפקו את הנתונים הנדרשים לקביעת התמורה הצפויה לפי החוזה, הרי שיש להעדיף את חלופת שווי השוק על פני התמורה החוזית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
למחדל של 7 באוקטובר מוסיפה הממשלה את סכנות החורבן הכלכלי, האנטישמיות והמפלגתיות בארה"ב  הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
|
|
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
